בש"א 1111/16 פלוני נ. פלוני

1.בפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק-דין של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 1.12.2015.

המבקשת 1, אשר נמנתה עם הצדדים בהליך קמא, היא חסויה (להלן: החסויה ) ומונה לה אפוטרופוס לרכוש. בבקשת הארכה נטען כי עת התנהל ההליך בבית המשפט המחוזי האפוטרופוס לרכוש של החסויה היתה הקרן לטיפול בחסויים, אך הוגשה בקשה להחלפתה בידי אחד מילדי החסויה (המבקשים 2-9) או צד שלישי. בבקשה נטען כי המבקשים 2-9 מעוניינים בהגשת ערעור על פסק הדין, אך סבורים כי ראוי להמתין להחלטה בעניין מינוי אפוטרופוס לרכוש החסויה, על מנת שהאפוטרופוס שימונה יוכל להחליט האם להגיש בשם החסויה ערעור, ועל מנת שיתבהר מי מהם ימונה כאפוטרופוס.

להשלמת התמונה אוסיף כי המבקשים הוסיפו ועדכנו כי בהחלטה מיום 1.3.2016 מונתה עורכת הדין זיו הדסה יאיר כאפוטרופוס לרכוש החסויה, וכי המבקשים החליטו להגיש ערעור משותף על פסק הדין.

2.המשיבים 2, 4 ו-5 מתנגדים לבקשה; המשיב 6 (האפוטרופוס הכללי) הודיע כי אינו מתנגד לה; ויתר המשיבים לא הגישו תגובה מטעמם לבקשה.

3.לאחר שעיינתי בכל החומר שבפניי ושקלתי בדבר החלטתי להיעתר לבקשה וליתן למבקשים ארכה (אם כי מתונה) להגשת ערעור.

במסקנתי זו לקחתי בחשבון, בין היתר, את השיקולים הבאים:

ראשית, המשיבים 4-5 טוענים כי הסתמכו על סופיות פסק-הדין, וכי אין מקום לפגוע בהסתמכותם זו. ואולם, היות ופסק הדין תוקן מכוח הוראת תקנה 81(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 בהחלטה מיום 23.12.2015, יש למנות את הימים הנתונים להגשת הערעור למן מועד ההמצאה של אותה החלטה (ראו הוראת סעיף 81(ג) לחוק האמור). המבקשים לא ציינו מתי אותה החלטה הומצאה לידיהם, אך גם אם נמנה את הימים ממועד הינתנה, חלף המועד להגשת הערעור ביום 7.2.2016. במועד זה הועברה הבקשה שבפניי לבית המשפט באמצעות הפקסימיליה, ומכאן כי פנייתם של המבקשים לבית המשפט נערכה טרם חלוף המועד להגשת הערעור, וממילא טרם שהתגבש אינטרס הסתמכותם של המשיבים 4-5 על סופיות פסק הדין. עוד אציין כי המשיב 2 הגיש אף הוא ערעור מטעמו על פסק הדין (ע"א 433/16), ומכאן כי פסק הדין ממילא אינו חלוט, וגם לכך יש ליתן משקל.

שנית, לא ניתן לקבל את טענת המשיבים 4-5 לפיה כלל לא נתונה למבקשים 2-9 זכות ערעור על פסק הדין כיוון שסווגו כמשיבים פורמליים. משהיו המבקשים 2-9 צד להליך קמא - כעולה מכותרת פסק-הדין - אין מקום לקבוע, וודאי שלא באופן מקדמי, כי לא קמה להם זכות להשיג עליו.

שלישית, הטעם עליו הצביעו המבקשים - המתנה להחלטה בבקשה תלויה ועומדת בעניין אפוטרופוס לרכוש החסויה, לה יש השלכה על הגשת הערעור מטעמה - מגבשת לטעמי בנסיבות העניין טעם המצדיק מתן ארכה, אם כי מדודה, להגשת הערעור (ראו והשוו: בש"א 3939/08 בר יצחק נ' כהן (21.5.2008); בש"א 4047/02 ארנפלד נ' לוי (8.7.2002)), מה גם שטעמי יעילות תומכים בהגשת ערעור מאוחד בידי המבקשים כולם בצוותא חדא, כפי שהתבקש בהודעה מיום 24.5.2016.

מטעמים אלו הבקשה מתקבלת. נוכח הזמן אשר חלף רשאים המבקשים להגיש ערעור מטעמם בתוך 14 ימים מעת המצאת החלטה זו לידיהם (ימי הפגרה יבואו במניין).

המבקשים יציינו את מתן הארכה בפתח ההליך שיוגש והחלטתי תצורף כנספח.

בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות.