פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"א
11152/07 - א'
בפני:
כבוד הרשם יגאל מרזל
המבקש:
משה הר שמש
נ ג ד
המשיבים:
1. מינהל מקרקעי ישראל
2. הועדה המקומית לתכנון ובניה ''שמעונים''
3. עו"ד איתן ברקאי
בקשה להארכת מועד להגשת ערעור
החלטה
1.
לפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור. הבקשה הוגשה ביום 30.12.07. עניינה של הבקשה ערעור על פסק-דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בבאר-שבע מיום 31.10.07 בו נדחתה עתירת המבקש כנגד החלטת המשיב 1 שלא לגלות לו מידע שדרש לפי חוק חופש המידע, התש"ס-2000. לטענת המבקש הטעם לאיחורו בהגשת הבקשה הינו טעות באשר לדין החל. בעוד שהמבקש סבר שעומדים לרשותו 45 ימים להגשת הערעור, מכוח תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, בדין הרלוונטי – תקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000 – נקצבו לעניין זה 30 ימים. בנוסף, טען המבקש כי אין מ דובר
באיחור ניכר וכן כי אין פגיעה של ממש בציפיית המשיב לסופיות ההליכים. משיבים 3-2 מתנגדים לבקשה. לטענתם אין בנימוקיו של המבקש – ובפרט באשר לאי ידיעת הדין – משום "טעם מיוחד" המצדיק היענות לבקשה שכזו; איחור של 15 ימים אינו איחור של מה בכך; סיכויי ההליך להתקבל נמוכים; ואין הערעור מעלה שאלה עקרונית בעלת חשיבות ציבורית, המצדיקה מתן ארכה חרף האיחור. משיב 1 השאיר את ההחלטה לשיקול דעתו של בית המשפט.
2.
לאחר עיון בבקשה ובחומר שלפני, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל. בהתקיים נסיבות מיוחדות, הכירה הפסיקה בטעות שבדין כ"טעם מיוחד" המצדיק הארכת מועד. הכרה כזו תקום בייחוד בנסיבות בהן לא היתה הסתמכות של הצד שכנגד (ראו: רע"א 9073/01 יהודית פרנקו-סידי נ' הרשות המוסמכת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים (לא פורסם, 29.1.02)). בענייננו, בהתחשב במשך האיחור ובכך שההחלטה נשוא ההליך לא ניתנה במעמד הצדדים, נראה כי לא יכלה להתגבש למשיבה ציפייה מספקת לסופיות ההליך, וזאת בשים לב גם למשכו היחסי של האיחור. יתר על כן, נראה לי כי בנסיבותיו הספציפיות של המקרה שלפני, ובכלל זה היות המבקש בלתי מיוצג, הטעות באשר לדין הרלוונטי איננה טעות בלתי סבירה באופן המצדיק דחיית הבקשה ומניעת בירורו של ההליך גופו. טעות מעין זו יכולה להוות בנסיבות המקרה "טעם מיוחד" להארכת המועד המבוקשת. באשר לסיכויי ההליך, לאחר שעיינתי בכתב הערעור של המבקש (מיום 25.2.08), נחה דעתי כי אלה מספיקים בנסיבות המקרה, וכי על כל פנים אינם נמוכים במידה המצדיקה דחיית הבקשה שלפני.
3.
התוצאה היא, אפוא, כי דין הבקשה להארכת מועד להגשת ערעור להתקבל. עם זאת, ובשים לב לטורח שנגרם למשיבים 3-2, ישא המבקש בשכר טרחת עורך-דין של משיבים אלו בסך של 2,000 ₪. סכום זה ישא הפרשי ריבית והצמדה כדין מיום ההחלטה ועד התשלום בפועל.
ניתנה היום, י"ז באדר ב'
תשס"ח (24.3.2008).
יגאל מרזל, שופט
ר ש ם