פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
133/16
לפני:
כבוד השופטת ע' ברון
המבקשים:
1. פלוני
2. פלוני
3. פלונית
4. פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. פלונית
2. עזבון פלוני
בקשה מיום 6.1.2016 לאיחוד דיון
בשם המבקשים:
עו"ד אורן שריקי
בשם המשיבה:
עו"ד ג'ני
סטפנוב
;
עו"ד מורן
סמון
החלטה
לפניי בקשה לפי סעיף 6(ב) לחוק בתי המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995, לאיחוד הדיון בתובענה ב- תמ"ש 14795-12-15, שהוגשה בבית המשפט לענייני משפחה באשדוד, עם הדיון ב- תמ"ש
9353-07-14, המתנהל בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה – ולקיימם במאוחד בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה.
המבקשים הם ארבעת ילדיו של ש.ס. מנישואיו הראשונים. ש.ס. התאלמן מאימם של המבקשים בשנת 2003, ובשלהי שנת 2010 נישא בשנית – למשיבה. ביום 27.12.2013 נפטר ש.ס. (להלן: המנוח), וביום 3.4.2014 הגישה המשיבה לרשם לענייני ירושה בחיפה בקשה למתן צו ירושה, וזאת בהיעדר צוואה. ביום 4.5.2014 הגישו המבקשים דכאן התנגדות לבקשה למתן צו ירושה, והתיק הועבר לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה. יצוין כי ביום 22.4.2015 הגישו המבקשים דכאן התנגדות מתוקנת מטעמם, וזאת באישור בית המשפט. בתיק זה התקיימו מספר דיונים, לרבות ניסיונות להביא לגישור ולפשרה בין הצדדים, אך בשלב זה ניסיונות אלה לא צלחו.
ביום 7.12.2015, בעוד ההליכים בבית המשפט בחיפה מתנהלים, הגישה המשיבה בבית המשפט באשדוד תובענה שעניינה מימוש הסכם יחסי ממון שנחתם בינה לבין המנוח (להלן: הסכם הממון ).
לטענת המבקשים, התובענה שהגישה המשיבה בבית המשפט באשדוד היא באותו הנושא ובין אותם הצדדים כמו התובענה המתנהלת בבית המשפט בחיפה. משכך, משיקולי יעילות ועל מנת למנוע כפל התדיינויות וסיכון למתן החלטות סותרות על ידי בתי משפט שונים באותו עניין, מתבקש איחוד הדיון.
המשיבה מתנגדת לבקשה. בתגובה שהגישה היא טוענת כי עניין התובענה בחיפה הוא זהות יורשי המנוח, ואילו עניין התובענה באשדוד הוא קיום הסכם הממון. לפיכך, לשיטתה, לא מדובר בשתי תובענות באותו נושא ולכן אין מקום לאחד את הדיונים. עוד טוענת המשיבה כי הסכם הממון קובע את זכותה לקבל סכומים בתוך 60 יום מיום פטירתו של המנוח, אך בשל הימשכות ההליכים בבית המשפט בחיפה אין ביכולתה לממש את זכותה זו. לדברי המשיבה, היא חוששת שהמבקשים ירוקנו את עיזבון אביהם טרם שתממש את זכויותיה ועל כן פנתה לבית המשפט באשדוד בבקשה להוצאת צווי עיקול שימנעו מהם לעשות כן. צווים כאלה אכן ניתנו, ובתגובתה מבקשת המשיבה כי במידה שהדיונים יאוחדו, יהיה זה בכפוף להותרת הצווים על כנם.
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה וכן בצרופות להן, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל. נראה כי שתי התובענות עוסקות בנושאים שיש ביניהם קשר משפטי ועובדתי גם יחד, ונכון הוא לאחד את הדיון בהן. בנוסף, הצדדים לשתי התובענות הם אותם הצדדים, שביניהם קשר משפחתי, וכידוע "התכלית המונחת ביסוד סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה נעוצה בתפיסה המבקשת לרכז בערכאה מקצועית אחת את מלוא המחלוקת שבין בני המשפחה... משפחה אחת – בית משפט אחד" ( רע"א 6558/99 חבס נ' חבס , פ"ד נד(4) 337, 342 (2000)) . בנסיבות אלה, עשוי איחוד הדיון להביא לייעול ההליכים ולחסכון בזמן שיפוטי ואף למנוע הכרעות שיפוטיות סותרות של בתי משפט שונים באותו עניין, תוך התייחסות ל"תמונה המשפחתית" בכללותה (ראו והשוו בש"א 8382/15 פלוני נ' פלוני ( 24.12.2015 )).
הבקשה מתקבלת, אפוא, ואני מורה על העברת הדיון ב- תמ"ש 14795-12-15 מבית המשפט לענייני משפחה באשדוד לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה ועל איחודו שם עם הדיון ב- תמ"ש
9353-07-14. אשר לצווי עיקול שניתנו על ידי בית המשפט באשדוד, אלה יעמדו בתוקפם עד למתן החלטה אחרת ככל שתינתן על ידי בית המשפט בחיפה.
ניתנה היום, י"א בשבט
התשע"ו
(21.1.2016).
ש ו פ ט ת