פסק-דיןעליוןבית המשפט העליון2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"א 1354/08 רות צור נ. רמט בע''מ

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור לאחר הסכמה לדחיית ערעורערעור על החלטת רשמת בית המשפט העליון בבקשה להארכת מועד להגשת ערעור

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המערערים חזרו מערעורם בבית המשפט המחוזי בהסכמה והגישו לאחר מכן בקשה להארכת מועד להגשת ערעור לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון דחה את הערעור על החלטת הרשמת, בקבעו כי סיכויו קלושים וכי טענות נגד ההסכמה או נגד עורכי הדין אינן נשמעות בהליך ערעורי, והסברי האיחור אינם מהווים טעם מיוחד.

העובדות

המערערים חזרו מערעורם בבית המשפט המחוזי בהסכמה ובהמלצתו, בכפוף להשבת הוצאות, והיו מיוצגים ונכחו בדיון. לאחר מכן הגישו בקשה להארכת מועד להגשת ערעור לבית המשפט העליון, והרשמת דחתה את הבקשה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך מועד להגשת ערעור לבית המשפט העליון על הסכמה שניתנה להסדר ולדחיית ערעור בבית המשפט המחוזי?
  2. 2.האם טענות כנגד עורכי הדין המייצגים יכולות להעלות בהליך ערעורי?

הלכות

  1. 1

    טענות הכופרות בהסכמה לדחיית הערעור או טענות נגד עורכי הדין אינן מתאימות להליך ערעורי ואינן מהוות טעם מיוחד להארכת מועד

    ״במלים אחרות, בגדר בקשת רשות ערעור (או בגדר ערעור) לא ניתן להעלות טענות הכופרות בכך שהמערערים נתנו הסכמתם לדחיית ערעורם או טענות נגד עורכי דינם.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • בקשת רשות ערעור
  • טעם מיוחד
  • עורכי דין
  • הוצאות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"א

1354/08

בפני:

כבוד השופט א' גרוניס

המערערים:

1. רות צור

2. שלמה צור

נ ג ד

המשיבה:

רמט בע''מ

ערעור על החלטת כבוד הרשמת גאולה

לוין מבית המשפט העליון בבש"א 251/08 מיום 22.1.08

בשם המערערים: בעצמם

פסק-דין

1.ביום 18.10.07 נתן בית המשפט המחוזי בתל-אביב, בשבתו כערכאת ערעור, תוקף של פסק דין להסדר שנעשה בגדר ערעור שהגישו המערערים דכאן. על פי המוסכם, ובהמלצת בית המשפט, חזרו בהם המערערים מערעורם, בכפוף להשבת הוצאות בסכום של 35,250 ש"ח. המערערים נכחו בבית המשפט המחוזי והם היו מיוצגים בהליך על ידי שני עורכי דין. ביום 8.1.08 הגישו המערערים בקשה להארכת מועד להגשת ערעור לבית משפט זה (אף שהיו צריכים לבקש הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור). כבוד הרשמת (ג' לוין) דחתה את בקשתם להארכת מועד. על כך מערערים הם בפניי.

2.דינו של הערעור להידחות. כפי שציינה כבוד הרשמת בהחלטתה, סיכוייו של הליך ערעורי בבית משפט זה קלושים ביותר. המערערים היו מיוצגים בערעור בבית המשפט המחוזי. הם עצמם נכחו במקום. גם אם יש להם השגות על פעולתם של עורכי הדין שייצגו אותם, הרי טענות כאלה אין מקומן בהליך ערעורי. במלים אחרות, בגדר בקשת רשות ערעור (או בגדר ערעור) לא ניתן להעלות טענות הכופרות בכך שהמערערים נתנו הסכמתם לדחיית ערעורם או טענות נגד עורכי דינם. עוד יצוין, כי הסבריהם של המערערים באשר לאיחור אינם באים בגדר "טעם מיוחד", ואף בכך צדקה כבוד הרשמת.

3.הערעור נדחה. משלא נתבקשה תשובה, לא ייפסקו הוצאות.

ניתנה היום, ו' באדר א' התשס"ח

(12.2.2008).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

הלכות

  1. 1טענות הכופרות בהסכמה לדחיית הערעור או טענות נגד עורכי הדין אינן מתאימות להליך ערעורי ואינן מהוות טעם מיוחד להארכת מועד