פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"א
1363/13 - א'
לפני:
כבוד הרשמת ליאת בנמלך
המבקש:
טל סמל
נ ג ד
המשיבים:
1. יעקב כוהזינוף
2. בראשית יהלומים בע"מ
בקשה להארכת מועד
החלטה
בפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 31.12.2012.
הבקשה הוגשה "למען הזהירות" וברקע לה עומדת העובדה שביום 1.1.2013 שלח בא-כוח המשיבים לבא-כוח המבקש את פסק הדין באמצעות דואר אלקטרוני, אך זה הומצא לידיו כדין רק ביום 16.1.2013. המשיבים טוענים כי יש למנות את המועד להגשת הערעור מן המועד בו נודע למבקש על פסק הדין, ומכאן כי המועד להגשת הערעור חלף כבר ביום 17.2.2013, יומיים טרם שהוגשה הבקשה שבפניי (19.2.2013). לעומתם טוען המבקש כי יש למנות את המועד להגשת הערעור מן המועד בו הומצא פסק הדין לידיו כדין, ומכאן כי המועד האחרון להגשתו חל ביום 3.3.2013, והוא הוסיף ועתר לארכה קצרה נוספת להגשתו, עד ליום 10.3.2013.
תקנה 402 סיפה לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 קובעת כי "ניתנה ההחלטה שלא בפני המערער או המבקש בלי שהוזמן כאמור, יראו כיום מתן ההחלטה את היום שבו הומצא לו העתק ממנה " [ההדגשה הוספה], ונפסק בהקשר זה כי "כלל ההמצאה כדין הוא, אפוא, הכלל הנוהג והמחייב, ועל פיו חייב בעל דין לכלכל את התנהלותו הדיונית" (ראו בש"א 1788/06 קלינגר נ' זקס , פסקה 6 (13.11.2007)). אמנם במקרים מסויימים "חובת תום הלב הדיונית מחייבת בעל דין לנקיטת צעד דיוני על פי ידיעתו, גם בלא שקיבל המצאה כדין של הפסק", ואז גובר "חריג הידיעה" על "כלל ההמצאה", אך הודגש בפסיקה כי חריג זה מוחל "במצבים חריגים וקיצוניים" בלבד ( שם , פסקה 7. כן ראו רע"א 8467/06 אבו עוקסה נ' בית הברזל טנוס בע"מ , פסקאות 17-18, 23 (8.7.2010) (להלן: עניין אבו עוקסה )).
עיינתי בטענות הצדדים והגעתי לכלל מסקנה כי לא הוכח בפניי כי יש מקום לסטות במקרה זה מ"דרך המלך" של "כלל ההמצאה", באשר המשיבים לא הצביעו על קיומן של "נסיבות מיוחדות, העולות כדי חוסר תום לב והשתק בעל דין, המצדיקות סטייה מן הכלל" (רע"א 11286/05 זמיר נ' בנק לאומי למשכנתאות בע''מ , פסקה 14 (8.7.2007)). כך למשל לא הוכח כי המבקש נקט בהליכים כלשהם על בסיס פסק הדין כבר במועד בו נודע לו אודותיו או כי בעקבות מצג שיצר שינו המשיבים את מצבם לרעה, ובנוסף משך התקופה שבין מועד הידיעה למועד ההמצאה כדין הינו קצר (כשבועיים) כך שאין לומר כי עמידתו של המבקש על "כלל ההמצאה" עולה כדי חוסר תום לב (ראו עניין אבו עוקסה , פסקה 29). עוד יצוין כי נוכח העובדה שכבר ביום 17.2.2013 - המועד האחרון להגשת ההליך לשיטתם של המשיבים - פנה המבקש אליהם בבקשה כי יעתרו לבקשה הארכה שבדעתו להגיש, הרי שאין בידם להעלות טענה כלשהי בדבר הסתמכותם על סופיות ההליך.
אשר לבקשה שהגיש המבקש להאריך את המועד להגשת הערעור במספר ימים נוספים (עד ליום 10.3.2013) - בעניין זה לא ציין המבקש מדוע נדרשת לו ארכה נוספת זו וממילא לא הוכיח קיומו של "טעם מיוחד" כנדרש. עם זאת, נוכח העובדה שהבקשה הוגשה בתוך התקופה הקבועה בדין להגשת ההליך ועל מנת לאפשר למבקש להגישו, ניתנת בזאת ארכה להגשת הערעור עד ליום 8.3.2013.
המבקש יציין את דבר הארכה בפתח ההליך שיגיש ויצרף החלטתי כנספח.
המזכירות תעביר החלטה זו לצדדים, ללא דיחוי , באמצעות הפקסימיליה.
ניתנה היום, כ"ב באדר תשע"ג (4.3.2013).
ליאת בנמלך
ר ש מ ת