החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"א 1398/98 פרץ אהרון נ. דבוש יצחק

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסףבקשה להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דחה בקשה להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף שהוגשה כשלושה חודשים לאחר חלוף המועד. נקבע כי סברתו המוטעית של המבקש לגבי מניין המועדים, והעובדה שלא הודע על שינוי הייצוג, אינן מהוות טעם מיוחד. לא נפסקו הוצאות.

העובדות

המועד להגשת עתירה לדיון נוסף חל ביום 20.11.97. המבקש הגיש בקשה להארכת מועד רק בחודש פברואר 1998, לאחר נסיונות חוזרים להגיש את העתירה. פסק הדין נמסר למבקש לפני חלוף המועד, ולא הוגשה לתיק הודעה על שינוי ייצוג.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם קיים טעם מיוחד המצדיק הארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף לאחר חלוף המועד?

הלכות

  1. 1

    טעות של המבקש באשר למניין המועדים, והיעדר הודעה על שינוי ייצוג, אינם מהווים טעם מיוחד להארכת המועד.

    ״אין בכל אלה כדי להוות טעם מיוחד הנדרש להארכת המועד במקרה זה.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עתירה לדיון נוסף
  • הארכת מועד
  • טעם מיוחד
  • שינוי ייצוג

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בש"א

1398/98

בפני:

כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי

המ

בקש

:

פרץ אהרון

נגד

המשיב

:

דבוש

יצחק

בקשה

להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף

בשם

המבקש: בעצמו

בשם

המשיב: עו"ד מנחם זרסקי

החלטה

המועד להגשת עתירה לדיון נוסף במקרה זה חל ביום 20.11.97. הבקשה שבפני הוגשה בתאריך 26.2.98 ומתוארים בה נסיונות חוזרים של המבקש להגיש את העתירה לדיון נוסף החל מיום 26.11.97. העתירה לא קובלה לרישום במועד האמור בשל האיחור בהגשתה, אך המבקש ראה להגיש את הבקשה להארכת מועד שבפני רק כשלושה חודשים לאחר מכן.

אכן, פסק הדין בבקשה לרשות ערעור (רע"א 6049/95) נשלח לעו"ד אדם יוסף אשר ייצג את המבקש בבית משפט קמא, אך עיון בתיק מעלה, כי מעולם לא הוגשה לתיק בית המשפט הודעה בדבר שינוי הייצוג, וכן לא נמסרו כל פרטים אודות עו"ד ברעם אשר הופיע בעת הדיון בשם המבקש (המשיב בבקשה לרשות ערעור). זאת ועוד על פי הבקשה נמסר פסק הדין למבקש כבר בתאריך 16.11.97, היינו, לפני

שחלף המועד להגשת העתירה לדיון נוסף. המבקש יוכל היה, איפא, להגיש את העתירה במועד או לפחות להגיש בקשה להארכת המועד לפני שחלף המועד. זאת לא נעשה, ככל הנראה בשל סברתו המוטעית של המבקש כי המועדים נמנים מיום שהתקבל פסק הדין בידיו. אין בכל אלה כדי להוות "טעם מיוחד" הנדרש להארכת המועד במקרה זה.

אני מחליטה לדחות את הבקשה. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ב באייר תשנ"ח

(18.5.98).

אורית אפעל-גבאי, שופטת

ר ש מ ת

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

98013980.

O02

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

מצוטט על ידי (2 מסמכים)

הלכות

  1. 1טעות של המבקש באשר למניין המועדים, והיעדר הודעה על שינוי ייצוג, אינם מהווים טעם מיוחד להארכת המועד.