בש"א 1401/19 גד בר אלי עו"ד נ. שופרסל בע"מ

1.

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת הליך ערעורי על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 3.2.2019 (ת"צ 46453-03-15; להלן: ההחלטה ).

2.

ואלה בקצרה העובדות הרלוונטיות לענייננו: המשיב 2 הגיש בקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד המשיבה 1. המשיבים הגישו בקשה לאישור הסדר פשרה במסגרת התובענה ואילו המבקש 1, הגיש באמצעות בא-כוחו, הוא המבקש 2, התנגדות להסכם הפשרה. יצוין כי הוגשו שתי התנגדויות נוספות. לאחר הגשת ההתנגדויות החליט בית המשפט המחוזי על מינוי בודק לצורך בחינת הסדר הפשרה. לאחר שניתנה חוות דעת מטעם הבודק, שינו המשיבים שינו את תנאי הסכם הפשרה ביניהם, וביום 14.11.2018 ניתן פסק-דין המאשר את הסכם פשרה בבקשה לאישור תובענה ייצוגית. המבקשים ומתנגד נוסף הגישו בקשות לפסיקת הוצאות ושכר טרחה. במסגרת החלטתו מיום 3.2.2019, היא ההחלטה מושא הבקשה שבכותרת, קיבל בית המשפט המחוזי את הבקשות בחלקן ופסק גמול בסך של 2,000 ש"ח לשני המתנגדים ושכר טרחה לכל אחד מפרקליטיהם בסך של 10,000 ש"ח.

3.

לאחר מתן ההחלטה הגישו המבקשים, ביום 18.2.2019, בקשה לבית המשפט המחוזי לעיון במסמכים שבתיק ובכלל זה בהתנגדויות שהוגשו בו, בבקשות הביניים הקשורות בהתנגדויות ובפרוטוקול הדיון במסקנות דו"ח הבודק (להלן: בקשת העיון ). בית המשפט המחוזי הורה למשיבים להגיש תגובה לבקשת העיון.

4.

לטענת המבקשים עיון במסמכים המצויים בתיק, ובפרט במסמכים הנוגעים להתנגדויות שהוגשו, דרוש להם לצורך הגשת הליך ערעורי על ההחלטה. זאת מכיוון שיש במסמכים אלה, לטענתם, כדי לשפוך אור על התרומה של ההתנגדות שהגישו לגיבוש תנאי הסכם הפשרה.

5.

המשיבה 1 מתנגדת לבקשה וטוענת כי המבקשים לא הצביעו על חיוניותם של המסמכים לצורך הגשת ההליך הערעורי. עוד נטען כי הבקשה לעיון במסמכים הוגשה רק לאחר מתן ההחלטה, כאשר עובר לכך לא עלתה כל טענה מטעם המבקשים בקשר לצורך לעיין במסמכים. המשיבה 1 מוסיפה וטוענת כי המבקשים לא תרמו להליך הייצוגי אלא הכבידו על הצדדים ועל בית המשפט המחוזי ולכן סיכויי ההליך הערעורי קלושים. המשיב 2 הותיר את ההכרעה בבקשה לשיקול דעת בית המשפט.

6.

לאחר שבחנתי את הבקשה ואת התשובות לה, הגעתי לכלל דעה כי דין הבקשה להתקבל. כידוע, בפסיקה נקבע כי קיומו של הליך "תלוי ועומד" עשוי להוות "טעם מיוחד" להארכת מועד להגשת הליך ערעורי, והכל תלוי בנסיבות העניין. כך, יש לבחון, בין היתר, מהי עוצמת הזיקה בין ההליך התלוי והעומד לבין ההליך לגביו מתבקשת הארכת המועד והאם מדובר ב"אותו עניין"; האם ההכרעה בהליך התלוי והעומד עשויה לייתר את עצם הגשת ההליך הערעורי או להשפיע באופן ממשי על הדרך בה הוא יתברר ; מהו סוג ההליך התלוי ועומד ומהו סיכוייו; וכן מה מסגרת הזמן המשוערת שבה הוא עתיד להיות מוכרע ( ראו:

בש"א 9159/04 חשקורי נ' בובליל , פיסקה 2 (20.10.2004) ; בש"א 3404/09

עיריית הוד השרון נ' "ניר שיתופי" , פיסקה 5 (26.4.2009)).

7.

בענייננו, אין לשלול את טענת המבקשים לפיה ככל שתינתן להם אפשרות לעיין במסמכים המצויים בתיק בית המשפט – ובפרט במסמכים הקשורים בהתנגדויות שהוגשו ובהליכי הבדיקה מטעם הבודק שמונה – יהיה בכך כדי להשפיע על האופן בו יוגש ההליך הערעורי ועל הטענות שיעלו בו. לא נעלם מעיני כי המבקשים לא הסבירו מדוע העיון בתיק נדרש להם לצורך הגשת ההליך הערעורי להבדיל מהגשת הבקשה לפסיקת שכר טרחה. אולם אני סבורה כי אין בכך כדי להכריע את הכף ולמנוע מהמבקשים את האפשרות להגיש את ההליך הערעורי לאחר שיעיינו בתיק בית המשפט (ככל שתינתן להם רשות עיון).

בנוסף, נתתי משקל לכך שהבקשה הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת הליך ערעורי באופן המאיין את אינטרס ההסתמכות של המשיבה 1 על סופיותיה.

למען הסר ספק אבהיר כי אין בהחלטתי זו כדי להביע כל דעה באשר לבקשת העיון אשר מונחת לפני בית המשפט המחוזי .

8.

אם כן, ניתנת בזאת הארכת מועד להגשת הליך ערעורי על החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 3.2.2019, וזאת עד לאחר 30 ימים מעת שתוכרע בקשת העיון שהגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי.

ככל שיוגש הליך ערעורי כאמור, החלטתי זו תצוין בפתחו ותצורף לו כנספח.

בנסיבות העניין כל צד יישא בהוצאותיו.