החלטהעליון2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"א 1500/11 מרדכי חולודנקו עו"ד נ. פז מוזר עו"ד

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעורבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שאיחר בכמעט שנה. נקבע כי המבקש, עורך דין, לא הציג טעם מיוחד המצדיק את האיחור המשמעותי. כמו כן נשקלו סיכויי ההליך הנמוכים וטיעוני המבקש שנסבו על חיוב בהוצאות. לא נפסקו הוצאות משלא נתבקשה תגובה.

העובדות

המבקש ביקש להאריך מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי, שדחה את השגתו על פסק דין של בית משפט השלום בעניין אגרה. פסק הדין של בית המשפט המחוזי ניתן במעמד הנוכחים, והבקשה הוגשה כמעט שנה לאחר מכן. המבקש חויב בהוצאות.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את המועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי כאשר האיחור הוא כמעט שנה ולא הוצג טעם מיוחד לאורכה?

הלכות

  1. 1

    מבקש הארכת מועד להגשת הליך ערעורי צריך לבסס טעם מיוחד לאורכה, וככל שהאיחור רב יותר כך משקלו של הטעם המיוחד צריך להיות בהתאם

    ״ככל שהאיחור בהגשת ההליך רב יותר, כך משקלו של הטעם המיוחד להצדקת האורכה צריך שיהא בהתאם״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    כאשר לא הוצג טעם מיוחד לאיחור משמעותי וסיכויי ההליך העיקרי נמוכים, תידחה הבקשה להארכת מועד

    ״המבקש, המציין כי הינו עורך-דין, לא הציג טעם כלשהוא – ודאי לא טעם מיוחד – לאיחור המשמעותי בהגשת ההליך״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • טעם מיוחד
  • בקשת רשות ערעור
  • איחור
  • גלגול רביעי
  • אגרה
  • הוצאות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בש"א

1500/11 - א'

בפני:

כבוד הרשמת דנה כהן-לקח

המבקש:

מרדכי חולודנקו עו"ד

נ ג ד

המשיבים:

1. פז מוזר עו"ד

2. הנהלת ועורכי העיתון ידיעות אחר

3. הכתב אורן מאירי

4. הנהלה ויו"ר לשכת עו"הד מחוז ת"א

5. יו"ר ועדת האתיקה

6. יצחק אלדובי

7. משה ורדי

בקשה להארכת מועד

החלטה

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב אשר במסגרתו נדחתה השגת המבקש על פסק-דינו של בית-משפט השלום. למיטב הבנתי, בפסק-דינו של בית-משפט השלום נדחה ערעור על החלטת הרשם שלא לפטור את המבקש מתשלום אגרה בהליך שלפניו. בית-המשפט המחוזי קבע כי היה על המערער להגיש בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית-משפט השלום, ולפיכך נכון עשה המבקש שחזר בו מהערעור בזכות שהגיש. המבקש חויב בתשלום הוצאות בסך 5,000 ₪ בתוספת מע"מ לכל אחת מקבוצות המשיבים בהליך. כנגד כך מעוניין המבקש להשיג.

פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי ניתן ביום 24.3.2010 במעמד הנוכחים. הבקשה שלפניי הוגשה ביום 23.2.2011, קרי קרוב לשנה לאחר מתן פסק-הדין. בהתאם לתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, על מבקש אורכה להגשת הליך ערעורי לבסס "טעם מיוחד" לאורכה המבוקשת על-ידו. ככל שהאיחור בהגשת ההליך רב יותר, כך משקלו של הטעם המיוחד להצדקת האורכה צריך שיהא בהתאם. המבקש, המציין כי הינו עורך-דין, לא הציג טעם כלשהוא – ודאי לא "טעם מיוחד" – לאיחור המשמעותי בהגשת ההליך. לכך יש להוסיף כי סיכוייו הלכאוריים של ההליך העיקרי נחזים להיות נמוכים, בהתחשב במהות ההליך המהווה ערעור ב"גלגול" רביעי שאינו מעורר שאלה מהותית החורגת מעניינו הפרטני של המבקש; ובהתחשב בכך שטיעוני המבקש נסובים בעיקרם כנגד חיובו בהוצאות – נושא שככלל בית-משפט זה אינו נוטה להתערב בו.

אשר על כן, ובהתחשב במכלול הטעמים האמורים, הבקשה להארכת מועד נדחית. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ג באדר א'

תשע"א (27.2.2011).

דנה כהן-לקח, שופטת

ר ש מ ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1מבקש הארכת מועד להגשת הליך ערעורי צריך לבסס טעם מיוחד לאורכה, וככל שהאיחור רב יותר כך משקלו של הטעם המיוחד צריך להיות בהתאם
  2. 2כאשר לא הוצג טעם מיוחד לאיחור משמעותי וסיכויי ההליך העיקרי נמוכים, תידחה הבקשה להארכת מועד