פסק-דין3 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"א 1551/14 עודד יערי נ. רון בן ציון

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · פטור מאגרה ועירבון בבקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט לתביעות קטנותערעור על החלטת רשם בבקשה לפטור מאגרה ולהפקדת עירבון בבקשת רשות ערעור

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

הערעור על החלטת הרשם נדחה. בית המשפט קבע כי התנאים לפטור מאגרה מצטברים, ולכן כשלא הוכחה עילה לכאורית בהליך אין מקום לפטור מלא, וההתערבות בשיקול דעתו מצומצמת. עוד נקבע כי חיוב בעירבון בבקשת רשות ערעור נסמך על תקנות 404 ו-428 ולא על תקנה 519, וכי גובה העירבון המתון אינו מצדיק התערבות.

העובדות

המערער הגיש בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט לתביעות קטנות שדחה תביעה בסך 5,000 ש"ח נגד בעל בית קפה שסירב להכניסו למקום, מן הטעם שלא הוכח כי הסירוב נבע מהפליה. במקביל הגיש בקשה לפטור מאגרה, שנדחתה בחלקה: הרשם קבע כי לא הוכח חוסר יכולת כלכלית מלאה וכי ההליך אינו מגלה עילה, והורה על אגרה מופחתת ועירבון מתון.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתערב בהחלטת הרשם לחייב את המערער בתשלום אגרה מופחתת במקום פטור מלא מאגרה בבקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט לתביעות קטנות?
  2. 2.האם יש להתערב בהחלטת הרשם לחייב את המערער בהפקדת עירבון מתון בבקשת רשות הערעור?

הלכות

  1. 1

    התנאים לקבלת פטור מאגרה מצטברים, ועל כן אי-התקיימות התנאי של עילה לכאורית מספיקה לדחיית הבקשה לפטור מאגרה.

    ״יוזכר, כי התנאים הנבחנים בבקשה לפטור מאגרה מצטברים״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    חיוב בהפקדת עירבון בבקשת רשות ערעור נעשה מכוח תקנות 404 ו-428 ולא מכוח תקנה 519 העוסקת בערובה להוצאות תובע.

    ״אלא, שבמקרה דנן חויב המערער להפקיד עירבון מכוח תקנות 404 ו-428 לתקנות סדר הדין האזרחי״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • רשות ערעור
  • תביעות קטנות
  • פטור מאגרה
  • אגרה
  • עירבון
  • עילה
  • מצבו הכלכלי
  • תקנה 519
  • תקנות סדר הדין האזרחי
  • עירבון מתון

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"א

1551/14

לפני:

כבוד השופט ס' ג'ובראן

המערער:

עודד יערי

נ ג ד

המשיב:

רון בן ציון

ערעור על החלטתו של כבוד רשם בית

המשפט ג' שני מיום מיום 2.2.14 ברע"א 756/14

פסק-דין

לפניי ערעור על החלטתו של כבוד הרשם ג' שני

(רע"א 756/14-א') מיום 2.2.2014 לפיה נדחתה בחלקה בקשת המערער לפטור מתשלום אגרה בגדר בקשת רשות הערעור שהגיש. עוד נקבע בהחלטה שהמערער יפקיד עירבון בבקשה בשיעור מתון.

עניינו של ההליך העיקרי בבקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו במסגרתה נדחתה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות. בפסק הדין, נדחתה תביעה שהגיש המערער נגד המשיב בסך 5,000 ש"ח לאחר שזה ביקש מהמערער שלא להיכנס לבית הקפה שלו, מן הטעם שלא הוכח כי סירוב זה נובע מהפליה. בד בבד עם הגשת הבקשה הגיש המערער בקשה לפטור מאגרה.

בהחלטתו קבע הרשם כי המערער לא העמיד תשתית ראייתית מלאה להוכחת חוסר יכולתו הכלכלית לעמוד בתשלום האגרה, עם זאת יצא הרשם מנקודת הנחה, כי מצבו הכלכלי אינו מן המשופרים. ואולם, הוסיף הרשם וקבע כי לא הוכח התנאי הנוסף למתן פטור מאגרה, קרי, כי ההליך מגלה עילה. הרשם ציין כי מתחם ההתערבות בהחלטה מהסוג שבכאן מצומצם ושמור למקרים מיוחדים לנוכח תכליתו של מוסד התביעות הקטנות, שנועד להיות חסכוני, יעיל ופשוט. במקרה זה, נקבע כי על פני *הדברים אין עילה למתן רשות ערעור ועל כל פנים, סיכויי ההליך נחזים להיות נמוכים, ולכן על המערער לשלם אגרה. לפיכך קבע הרשם כי לנוכח מצבו הכלכלי של המערער ובשים לב להחלטתו של בית המשפט המחוזי בעניין האגרה, ישלם המערער אגרה מופחתת בסך 400 ש"ח. בנוסף קבע הרשם כי אין מקום לפטור את המערער מהפקדת עירבון ועליו להפקיד עירבון מתון בסך 2,000 ש"ח.

בערעור שלפניי טוען המערער כי הוא הניח תשתית ראייתית מלאה לעניין חוסר יכולתו הכלכלית, כי הוא מקבל גמלת נכות מהמוסד לביטוח לאומי, וכי היה על הרשם לפרט אילו נתונים חסרים ולאפשר לו להשלימם. המערער מציין כי בית המשפט המחוזי פטר אותו מתשלום האגרה. כמו כן טוען המערער כי שגה הרשם בחייבו להפקיד את העירבון תוך שהוא נסמך על תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי ). המערער מוסיף וטוען שהבקשה מעלה שאלות בעלות חשיבות כללית, וכן כי אין להקשות על השגתו רק משום שמקור ההליך בבית המשפט לתביעות קטנות.

דין הערעור להידחות. הרשם חייב את המערער בתשלום אגרה מופחתת לנוכח טענותיו לגבי מצבו הכלכלי ובשים לב להחלטת בית המשפט המחוזי בעניין האגרה. הרשם מצא שלא לפטור את המערער מתשלום האגרה כליל כיוון שעניינה של הבקשה אינו עומד בתנאי השני הנבחן בבקשה לפטור מאגרה – כי על פני הדברים ההליך מגלה עילה. יוזכר, כי התנאים הנבחנים בבקשה לפטור מאגרה מצטברים (ראו תקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007; כן השוו רע"א 8804/11

שוקר נ'

INSPECS LTD , פיסקה 4 (24.4.2012)). לפיכך, בהחלטתו הלך הרשם כברת דרך לקראת המערער ואיני רואה להתערב בשיקול הדעת הרחב הנתון לו, גם בהינתן אמות המידה להתערבות בהחלטותיו של בית המשפט המחוזי בבקשות רשות ערעור על החלטותיו של בית המשפט לתביעות קטנות.

אשר לחיוב המערער בעירבון. המערער סומך ידו על תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, לפיה רשאי בית המשפט, או הרשם, אם נראה לו הדבר, לחייב תובע

ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע. אלא, שבמקרה דנן חויב המערער להפקיד עירבון מכוח תקנות 404 ו-428 לתקנות סדר הדין האזרחי שעניינן בהפקדת עירבון בבקשת רשות ערעור. יתר על כן, גובה העירבון המתון

בו חויב המערער אינו מצדיק התערבות בשיקול דעת הרשם, בשים לב לסיכויי ההליך לכאורה (לעניין התנאים בבקשה לפטור מעירבון ראו רע"א 2985/13 זמירי נ' לבלזון , פיסקה י"ג (16.6.2013)).

סיכומם של דברים, הערעור נדחה. המערער ישלם את האגרה ויפקיד את העירבון בסכומים שקבע הרשם בתוך 15 ימים מיום המצאת פסק דיני זה לידיו. לא תשולם האגרה או לא יופקד העירבון – יימחק ההליך העיקרי או יירשם לדחייה, לפי העניין, ללא כל החלטה נוספת.

ניתן היום, כ"ה באדר ב' התשע"ד (27.3.2014).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • רע"א 756/14עודד יערי נ. רון בן ציוןהחלטה

הלכות

  1. 1התנאים לקבלת פטור מאגרה מצטברים, ועל כן אי-התקיימות התנאי של עילה לכאורית מספיקה לדחיית הבקשה לפטור מאגרה.
  2. 2חיוב בהפקדת עירבון בבקשת רשות ערעור נעשה מכוח תקנות 404 ו-428 ולא מכוח תקנה 519 העוסקת בערובה להוצאות תובע.