בש"א 1579/15 נאיף אבו אל היג'א ואח' נ. מדינת ישראל

בפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטתו של כבוד הרשם ג' לובינסקי מיום 26.8.2014 בבש"א 3367/14 בה דחה את בקשת המבקשים להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 22.10.2012.

הבקשה הוגשה ביום 2.3.2015, למעלה משישה חודשים לאחר מתן ההחלטה, אלא שלטענת בא-כוח המבקשים ההחלטה לא הומצאה לידיו. על פי הנטען ביום 6.11.2014 הגיש הוא בקשה למתן החלטה ומשלא נענה הגיע ביום 5.2.2015 למזכירות בית המשפט, ואז הסתבר לו שניתנה החלטה בהליך וזו נמסרה לידו.

בדיקה במערכת ניהול התיקים מלמדת כי ההחלטה נשלחה באמצעות הפקסימיליה לבא-כוח המבקשים ביום 27.8.2014. לא ברור מדוע זו לא הגיעה ליעדה וכן לא הובהר מדוע בא-כוח המבקשים לא בדק האם ניתנה החלטה בבקשה באתר האינטרנט של הרשות השופטת תקופה כה ארוכה, אך בהעדר אישור טלפוני בעניין משלוח ההחלטה אניח כי יש למנות את הימים להגשת ההליך למן מועד המסירה הידני הנטען (5.2.2015).

ואולם ההליך לא הוגש גם בחלוף עשרים ימים למן מועד זה, אלא באיחור של חמישה ימים. בבקשה נטען בלקוניות כי עיכוב זה נגרם בשל "נסיבות חריגות" הקשורות ללידה של אשת בא-כוח המבקשים, וכי מסמכים בעניין יוגשו "בהמשך". בהחלטה מיום 10.3.2015 אפשרתי לבא-כוח המבקשים להשלים בקשתו ומן המסמכים שצורפו בהמשך לכך עולה כי אשת בא-כוח המבקשים אושפזה ביום 1.3.2015 וילדה במזל טוב ביום 2.3.2015 (יום הגשת הבקשה), וכי היא היתה נתונה במעקב הריון שכלל מעקב גדילת העובר פעם בשבועיים. איני סבורה כי בטענות הכלולות בבקשה ובהשלמה (ללא תצהיר) ובמסמכים שצורפו יש כדי להצדיק מתן ארכה, באשר לא עולה מהם כי לא היה באפשרותו של בא-כוח המבקשים להגיש את ההליך במועדו (אשר חל לשיטתו ארבעה ימים לפני מועד האשפוז של אשתו), או למצער להגיש בקשה למתן ארכה טרם שיעברו עשרים ימים למן המועד בו נודע לו על ההחלטה לראשונה לטענתו. כן לא הובהר מדוע אף אחד מן המבקשים עצמם לא יכול היה להגיש ולו בקשה למתן ארכה בתוך פרק הזמן האמור.

התנהלות זו מעוררת קושי בפרט על רקע מהות ההליך שהגשתו מתבקשת - ערעור על החלטה בה נדחתה בקשת ארכה להגשת הליך ערעורי (אותו ביקשו המבקשים להגיש למעלה משנה וחצי לאחר מתן פסק הדין בידי הערכאה הדיונית), כמו גם על רקע העובדה שמדובר בהחלטה שניתנה לפני כחצי שנה, וגם אם אירעה תקלה בהמצאתה ניתן היה לצפות כי המבקשים יפעלו בזריזות ובשקידה ראויה להכנת ערעור או למצער בקשה למתן ארכה מיד עם היוודע להם דבר מתן ההחלטה. עוד אוסיף כי לאחר עיון בהחלטה ובהודעת הערעור שצורפה סבורני כי גם סיכויי הערעור אינם תומכים במתן הארכה המבוקשת.

אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.