פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
1580/20 -
א'
לפני:
כבוד הרשם רון גולדשטיין
המבקש:
מוסטפא בלעום
נ ג ד
המשיבים:
1. עו"ד אבנר כהן ,נאמן
2. כונס הנכסים הרשמי
בקשה להארכת מועד לנקיטת הליך; תשובת
המשיב 1 מיום 6.3.2020
החלטה
לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד הנשיא א' אורנשטיין ) מיום 19.2.2019 בפש"ר 2419/07, שבמסגרתה נדחתה בקשת המבקש להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת המשיב 1 (להלן: הנאמן ) בתביעת חוב שהגיש המבקש.
הנאמן מתנגד לבקשה.
עיינתי בטענות הצדדים ובאתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
נקודת המוצא היא כי בעל דין נדרש להקפיד ולעמוד במועדים הקבועים בדין להגשת הליכים ערעוריים. לעניין זה נקבע כי "הקפדה על המועדים הסטטוטוריים תורמת להגשמת המטרות של יעילות, ודאות וסופיות ההליך. היא מבטיחה שוויון בין בעלי-הדין, הכפופים כולם לסדרי דין זהים. אכן, הקפדה על לוחות הזמנים שהתוו בדין הכרחית היא לשם ניהול מערכת שיפוט סדירה, יעילה ותקינה, כמו-גם לשם הבטחת אינטרס ההסתמכות של בעלי-הדין ויכולתם לכלכל את צעדיהם" (ע"א 3832/10 מיטרני נ' מחלוף , פיסקה 24 (10.8.2010)). בית המשפט מוסמך אמנם להאריך את המועד להגשת הליכים כאמור, אולם זאת רק בהתקיים "טעם מיוחד" לכך (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). שאלת קיומו של "טעם מיוחד" נבחנת בהתאם לנסיבותיו הפרטניות של כל מקרה ומקרה ולאיזון הראוי בין השיקולים השונים (בר"מ 6094/13 מדהנה נ' המשרד לקליטת עליה (10.12.2013); בש"א 954/11 הוליס תעשיות בע"מ נ' מדינת ישראל - רשות המיסים
(14.3.2011)). בין היתר יש להביא בחשבון, לעניין זה, את משך האיחור, את הטעמים העומדים בבסיסו ואת סיכויי ההליך אשר מתבקשת ארכה להגשתו.
בענייננו הבקשה הוגשה באיחור ניכר ומשמעותי. ההחלטה מושא הבקשה ניתנה כאמור ביום 19.2.2019 והבקשה דנן הוגשה בחלוף למעלה משנה, ביום 27.2.2020. לא ניתן כל הסבר ממשי לפשר האיחור, ולמעשה עיון בבקשה מלמד כי רובה ככולה מתייחסת לסיכויי ההליך ולא לטעמי האיחור (זאת פרט לאמירות לקוניות הנוגעות ל"ייאושו" של המבקש מההכרעה שניתנה בבית המשפט המחוזי).
בנסיבות אלה לא ראיתי כל הצדקה למתן הארכת המועד המבוקשת.
הבקשה נדחית, אפוא. המבקש יישא בהוצאות המשיב 1 בסך של 1,000 ש"ח.
ניתנה
היום, ט"ז באדר התש"ף (12.3.2020).
רון גולדשטיין, שופט
ר ש ם