בש"א 8048/20 ארגון בעלי המשקים החקלאיים נ. רשם העמותות

1.

בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופטת א' לושי-עבודי ) נעתר לבקשת רשם העמותות להורות על פירוקה של עמותת ארגון בעלי משקים חקלאיים (להלן: המבקשת או העמותה ) בשל שורה ארוכה של ליקויים בהתנהלותה (פר"ק 45072-01-20, להלן: פסק הדין ). בית המשפט המחוזי ציין, כי בהתנגדותה לא התייחסה העמותה למחדלים הנטענים אלא התמקדה בטענות נגד רשם העמותות אשר, לטענתה, רקם קנוניה עם פלג אחר בעמותה, במטרה לנשל את העמותה מנכסיה. בפסק הדין נקבע, כי כונס הנכסים הרשמי יהיה המפרק הזמני של העמותה ואילו עו"ד גיל אפרתי יתמנה כמנהל מיוחד לנכסיה. כמו כן, השעה בית המשפט המחוזי את סמכויות חברי ועד העמותה ונושאי המשרה בה, לרבות הסמכות לחתום בשם העמותה ולהוציא לפועל כל פעולה בשמה או מטעמה.

פסק הדין ניתן ביום 7.9.2020 ואילו הבקשה שלפניי הוגשה ביום 19.11.2020, 11 ימים לאחר שחלף המועד להגשת ערעור.

2.

המבקשת מעוניינת לערער על פסק הדין ובבקשה שלפניי מבקשת להאריך את המועד להגשת ערעור עד ליום 10.12.2020. הבקשה כוללת טענות חמורות כלפי שופטת בית המשפט המחוזי וכן טענות לקנוניה של רשם העמותות וכונס הנכסים הרשמי עם גורמים בעמותה שניסו "להשתלט על העמותה ורכושה". לטענת המבקשת, "נסיבות העניין, התנהלותו החמורה של בית משפט קמא, הצורך בבירור וביקורת על חומרת מעשי שפיטה נגועים בשיקולים זרים העולים לכדי מרמה מהווים נסיבה המצדיקה הארכת מועד".

3.

רשם העמותות מתנגד לבקשה, וכונס הנכסים הרשמי הצטרף לטענותיו. המשיבים טוענים, כי לא ברור מהו הבסיס המשפטי להגשת ההליך דנן על ידי המבקשת, שעה שסמכויות הוועד המנהל הוקנו למנהל המיוחד, אשר כלל לא צורף כצד לבקשה. עוד נטען, כי המבקשת לא הצביעה על "טעם מיוחד" המצדיק היעתרות לבקשה.

4.

נקודת המוצא לדיון היא כי בעל דין נדרש לקיים את המועדים הקבועים בדין לשם הגשת הליך ערעורי מטעמו. בבסיסו של כלל זה תכליות חשובות הנוגעות הן לבעלי הדין הקונקרטיים והן לציבור בכללותו, ובהן הגשמת המטרות של יעילות, ודאות וסופיות ההליך, כמו גם שוויון בין בעלי הדין. הקפדה על לוחות הזמנים שהותוו בדין הכרחית לשם ניהול מערכת שיפוט סדירה, יעילה ותקינה (בש"א 3294/09 צפריר בריסק, בפש"ר נ' בן איון (15.9.2011); בש"א 6218/19 אבגיל נ' הרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד האוצר (4.11.2019); בש"א 1580/20 בלעום נ' כהן (12.3.2020)). לפי תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 נתונה לבית המשפט סמכות להורות על הארכת מועד שנקבע בחיקוק – ובכלל זה מועד להגשת ערעור – בהתקיים "טעמים מיוחדים שיירשמו". חריג זה נועד לאזן בין מכלול התכליות האמורות לעיל לבין האינטרס של מבקש הארכה למיצוי זכותו להשיג על פסק הדין תוך הימנעות מנוקשות יתרה בהפעלת סדרי הדין. הנטל להוכיח קיומו של "טעם מיוחד" מונח על כתפי מבקש הארכה.

5.

במסגרת בקשה להארכת מועד בוחן בית המשפט שיקולים שונים, המשתנים ממקרה למקרה, ובהם משך האיחור; הטעם לאיחור; מידת ההסתמכות של הצד שכנגד וסיכוייו הלכאוריים של ההליך העיקרי. ככלל, "טעם מיוחד" המצדיק הארכת מועד הוא טעם שאינו מצוי בשליטתו או בתחום ציפייתו הסבירה של מבקש הארכה (בש"א 1364/10 פלונית נ' פלוני (21.4.2010)).

6.

מן הכלל אל הפרט: הבקשה נעדרת הסבר ממשי לאיחור בהגשתה ולצורך בהארכת מועד להגשת הערעור, והיא מתמקדת בטענות הקנוניה האמורות לעיל. גם אם אניח, לטובת המבקשת, כי אכן קיימת קנוניה כנטען, לא הובהר מדוע הדבר מנע את הגשתו של הערעור במועד, ולמצער, את הגשתה של הבקשה להארכת מועד בתוך המועד להגשת הערעור. זאת ועוד, אף אם יש ממש בטענה ל"התנהלות חמורה" של בית המשפט קמא, לא הוסבר מה בינה לבין האיחור בהגשת הבקשה. שלילת סמכויות יו"ר העמותה, שהיא נסיבה נוספת המובאת על ידי המבקשת, שוללת מעיקרא את זכות הערעור על ידי המבקשת, שלא באמצעות המנהל המיוחד. אולם, גם אם אניח שיו"ר העמותה רשאי להגיש ערעור עצמאי בשם העמותה, תוך התעלמות מהוראות פסק הדין של בית המשפט קמא, אין בכך צידוק כלשהו לאיחור. לבסוף, גם חשיבותו הציבורית הנטענת של העניין, כשלעצמה, לא הוכרה כ"טעם מיוחד" להארכת מועד להגשת הליך ערעורי (בש"א 3112/99 קהתי נ' יורשי המנוח אחמד זוהיר

(29.8.1999); רע"א 11667/05 מימי מבואות ירושלים נ' מרדכי כהן (17.10.2007)).

7.

נוכח כל האמור לעיל, הבקשה להארכת מועד נדחית. בנסיבות העניין, מכיוון שהעמותה נמצאת בפירוק והבקשה הוגשה שלא ביוזמת מי שמוסמך לפעול בשמה, לא ראיתי לעשות צו להוצאות שיחייב את העמותה.