בש"א 6218/19דוד אבגיל ואח' נ. הרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד האוצר

1.

בשני בתי משפט מחוזיים נידונו שני הליכים שהוגשו על-ידי בעלי דין שונים ועניינם, בעיקרו של דבר, בעתירות מטעם יוצאי מרוקו לקבלת תגמול חודשי לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957 (להלן: חוק נכי רדיפות הנאצים ). ההליך בבית המשפט המחוזי בחיפה הסתיים בפסק דין, ואילו ההליך בבית המשפט המחוזי בבאר שבע נפתח בעת האחרונה והוא עודנו תלוי ועומד. האם בנסיבות אלה יש להאריך את המועד להגשת הליך ערעורי על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה עד למתן פסק דין בהליך שתלוי ועומד בבית המשפט המחוזי בבאר שבע? זו הסוגיה שהתעוררה בבקשה שלפניי.

רקע עובדתי

2.

ואלה בקצרה העובדות הצריכות לעניין: מקורה של הבקשה שלפניי הוא בתביעות שהגישו המבקשים, יוצאי מרוקו, לרשות לזכויות ניצולי השואה, היא המשיבה, לקבלת תגמולים חודשיים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, על רקע נרדפותם כיהודים במרוקו בתקופת מלחמת העולם השנייה. המשיבה דחתה את תביעותיהם והמבקשים השיגו על החלטה זו באמצעות עררים שהגישו לוועדת הערר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים שליד בית משפט השלום בחיפה. העררים נדחו בפסק דינה של ועדת הערר מיום 16.12.2018. ערעור שהגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי בחיפה על פסק הדין של ועדת הערר נדחה בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 28.8.2019 בע"ו 25268-02-19 (להלן: פסק הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה ).

3.

במקביל להליכים אלה, הוגשו עררים נוספים על החלטות של המשיבה שלא להעניק תגמולים חודשיים ליוצאי מרוקו לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, לוועדת הערר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים שליד בית משפט השלום בבאר שבע. עררים אלה נדחו גם הם בפסק דינה של ועדת העררים בבאר שבע מיום 10.6.2019, ועל פסק דין זה הוגשו שני ערעורים לבית המשפט המחוזי בבאר שבע – ע"ו 38463-07-19 הוגש ביום 16.7.2019 וע"ו 4467-09-19 הוגש ביום 2.9.2019. הדיון בערעורים אלה אוחד והם נקבעו לשמיעה בבית המשפט המחוזי ליום 20.11.2019. בהחלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 3.9.2019 (כבוד השופט א' ואגו ) , נקבע כי "ככל שיש כוונה להגיש רע"א בביהמ"ש העליון, על מה שנפסק במחוזי חיפה, יצטרכו הצדדים, משקולי יעילות וחסכון, לשקול הסכמה להמתין להתפתחויות ששם. בשלב זה, כמובן, אין שינוי בהמשך ההתנהלות הדיונים בשני הערעורים שהוגשו כאן". עוד יצוין כי בעת הזו טרם הוגשו עיקרי טיעון בערעורים בבית המשפט המחוזי בבאר שבע ובהחלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 28.10.2019 ניתנה הארכת מועד להגשתם עד לסיום הדיון בבקשה שלפניי.

הבקשה להארכת מועד

4.

המבקשים עותרים למתן הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה עד לחלוף שלושים יום לאחר שיינתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בערעורים שתלויים ועומדים לפניו. לטענתם, שיקולי יעלות דיונית מחייבים כי הדיון בבית המשפט העליון בשאלת תחולת חוק נכי רדיפות הנאצים על יהודי מרוקו ייעשה לאחר שיינתן פסק הדין בערעור בבית המשפט המחוזי בבאר שבע כך שכל העובדות הרלוונטיות יעמדו לפני בית המשפט העליון בבואו להכריע בסוגיה. המבקשים טוענים בהקשר זה כי קיים הבדל בין הקביעות העובדתיות והמשפטיות בוועדות הערר השונות, וכי ראוי שכלל הקביעות יעמדו לפני בית משפט זה. עוד נטען כי ככל שעמדת המבקשים תידחה גם בגדר פסק הדין בערעור בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, ישקלו המבקשים את צעדיהם באופן שעשוי לייתר את הגשת בקשת רשות הערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה. כן נטען כי אין בבקשה כדי לפגוע בזכויות המשיבה. לחלופין עותרים המבקשים להארכת מועד של 30 ימים ממועד ההכרעה בבקשה שבכותרת.

5.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענת המשיבה שיקולים של יעילות דיונית, ודאות משפטית ומניעת פסיקות סותרות תומכים בבירור הסוגיה בבית המשפט העליון בטרם תינתן החלטה בערעורים המונחים לפניי בית המשפט המחוזי בבאר שבע. עוד נטען כי השאלות המשפטיות והעובדתיות שבהליכים שהתנהלו בחיפה וההליכים המתנהלים בבאר שבע הן זהות בעיקרו של דבר, ובנסיבות אלה יש לשאוף לקבלת הלכה מחייבת בבית המשפט העליון.

דיון והכרעה

6.

נקודת המוצא לדיון בבקשה שלפניי היא כי יש לקיים את המועדים הקבועים בדין, וזאת לשם השגת יעילות, ודאות בסופיות ההליך ושוויון בין בעלי הדין. בנוסף, הקפדה על לוחות זמנים בהליך השיפוטי היא הכרחית לשם ניהולה של מערכת שיפוט סדירה, יעילה ותקינה. בצד זאת, ניתן להאריך את המועדים הקבועים בדין בהתקיים "טעמים מיוחדים" שיירשמו (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). בפסיקה נקבע כי קיומו של הליך "תלוי ועומד" עשוי להוות "טעם מיוחד" להארכת מועד להגשת הליך ערעורי, והכל תלוי בנסיבות העניין. כך, יש לבחון, בין היתר, מהי עוצמת הזיקה בין ההליך התלוי והעומד לבין ההליך לגביו מתבקשת הארכת המועד והאם מדובר ב"אותו עניין"; האם ההכרעה בהליך התלוי והעומד עשויה לייתר את עצם הגשת ההליך הערעורי או להשפיע באופן ממשי על הדרך בה הוא יתברר ; מהו סוג ההליך התלוי ועומד ומהו סיכוייו; וכן מה מסגרת הזמן המשוערת שבה הוא עתיד להיות מוכרע ( ראו:

בש"א 9159/04 חקשורי נ' בובליל , פיסקה 2 (20.10.2004) ; בש"א 3404/09

עיריית הוד השרון נ' "ניר שיתופי" , פיסקה 5 (26.4.2009)).

7.

לאחר ששקלתי בדבר אני סבורה כי בנסיבות העניין קיומו של ההליך בבית המשפט המחוזי בבאר שבע אינו מהווה "טעם מיוחד" למתן הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה.

8.

בפתח הדברים אציין כי טענת המשיבה לפיה למבקשים אין זכות קנויה כי הסוגיה שמתעוררת בבקשת רשות הערעור – זכאותם של יוצאי מרוקו לקבל תגמול חודשי לפי חוק נכי רדיפות הנאצים – תתברר בשני מותבים שונים של בתי המשפט המחוזיים מקובלת עליי. במילים אחרות, העובדה שהסוגיה העולה בהליך ערעורי בבית משפט זה תלויה ועומדת בבית משפט מחוזי בהליך אחר – שהמבקשים אינו צד לו – ושעודנו מתנהל, אינה מהווה כשלעצמה "טעם מיוחד" למתן הארכת מועד להגשת ההליך הערעורי. על-מנת שתינתן הארכת מועד על המבקשים לשכנע, לכל הפחות, כי מתן פסק דין בהליך התלוי ועומד עשוי לייתר את הגשת ההליך הערעורי נשוא בקשת הארכה או להשפיע באופן ממשי על האופן שבו יתברר.

9.

בענייננו, איני סבורה כי עלה בידי המבקשים להוכיח שמתן פסק דין בהליך בבית המשפט המחוזי בבאר שבע עתיד להשפיע באופן ממשי על אופן הדיון בבקשת רשות הערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה או על אופי הטענות שיעלו בגדרו באופן המצדיק את הארכת המועד המבוקשת. אף אם קיימים הבדלים מסוימים בין ההליך בבית המשפט המחוזי בחיפה לבין ההליך בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, בעיקרו של דבר השאלה המשפטית העולה בשני ההליכים היא דומה ביותר עד כדי זהה ועניינה בזכאותם של יוצאי מרוקו לקבל תגמול חודשי לפי חוק נכי רדיפות הנאצים בשל תלאותיהם במלחמת העולם השנייה. בהתחשב בכך, לא התרשמתי כי יצמח בשלב זה יתרון דיוני או מהותי מעצם ההמתנה למתן פסק דין בבית המשפט המחוזי בבאר שבע או כי פסק דין זה ייתר או ישפיע באופן מהותי על בירור בקשת רשות הערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (ראו והשוו: בש"ם 7847/12 מדינת ישראל - משרד הפנים נ' Ouwash Wudanchi Haile Meshesh , פיסקה 4

(11.11.2012)).

10.

שיקול נוסף חשוב בענייננו הוא כי ההליך בבית המשפט המחוזי בבאר שבע מצוי בשלביו הראשוניים – לאחר הגשת הודעות ערעור וטרם הוגשו בו עיקרי טיעון או נערך דיון במעמד הצדדים. גם עובדה זו שוקלת נגד מתן הארכת מועד להגשת בקשת רשות הערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה משני טעמים. ראשית, בשלב זה לא ניתן להעריך את מסגרת הזמן המשוערת בה יוכרעו הערעורים בבית המשפט המחוזי בבאר שבע ומכל מקום ניתן להניח כי הדיון בהם לא יסתיים בזמן הקרוב; שנית, קיומו של ההליך בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בנסיבות אלה עשוי להביא לבזבוז לא יעיל של משאבי שיפוט יקרי ערך, משום שמתן החלטה עקרונית על-ידי בית משפט זה בסוגיה העומדת על הפרק עשויה להשפיע על בירור ההליך בבית המשפט המחוזי בבאר שבע ואף לייתר את ההכרעה בו (ראו והשוו: רע"א 6576/15 אהרון נ' משרד האוצר - הרשות לזכויות ניצולי שואה , פיסקה 3 (29.10.2015)) .

11.

למען הסר ספק אבהיר כי אין בהחלטתי זו כדי למנוע מהמותב שידון בבקשת רשות הערעור, ככל שתוגש, כדי לתת כל החלטה אחרת. כמו כן, אין בהחלטתי כדי להכריע בשאלת עיכוב ההליך בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, אשר מונחת לפתחו של כבוד בית המשפט המחוזי, ואיני מביעה בה דעה.

12.

אשר על כן, הבקשה נדחית. בהסכמת המשיבה, ניתנת בזאת הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה עד לאחר חלוף 30 יום מיום המצאת החלטתי זו למבקשים.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

החלטתי זו תצורף לבקשת רשות הערעור ככל שתוגש ותצוין בפתחה.

מזכירות בית המשפט תדאג לתייק את ההחלטה בתיק בקשת רשות הערעור שייפתח .