בש"א 6915/20 שירות ניקוז ונחלים נ. נייר חדרה בע"מ

1.

לפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז (כבוד השופט א' שוורץ ) מיום 9.8.2020 בת"א 39010-09-17. לפי האמור בבקשה, המועד האחרון להגשת בקשת רשות ערעור היה ב-18.10.2020, אם כי ב"בקשה דחופה למתן החלטה" שהוגשה ביום 19.10.2020 צוין כי המועד האחרון חל ביום 21.10.2020. המבקשות עותרות להאריך את המועד ב-30 ימים, עד ליום 18.11.2020 ולמצער ב-10 ימים לאחר ההכרעה בבקשה דנן.

2.

ההחלטה נשוא ההליך עניינה בבקשה שהגישו המבקשות לסילוק על הסף של תביעת נזיקין שהגישה המשיבה בגין נזקי הצפה. הנימוק העיקרי בבקשה לסילוק על הסף היה כי הנזקים הנטענים בגין אירוע ההצפה לא נגרמו למשיבה, אלא לחברה בשם "נייר חדרה – ניירות כתיבה והדפסה בע"מ" (להלן: החברה ), שפורקה מרצון ופעילותה הוטמעה בפעילות המשיבה. עוד טענו המבקשות במסגרת הבקשה לסילוק על הסף, כי ככל שהייתה לחברה זכות תביעה בנזיקין, היא התפוגגה בעת הפירוק. בהחלטה מיום 22.11.2018 קבע בית המשפט המחוזי כי בראש ובראשונה תתברר שאלת העברת זכות התביעה מהחברה אל המשיבה, טענה המצריכה בירור עובדתי. לאחר טיעונים בכתב, חקירת עדים והגשת סיכומים בכתב, נתן בית המשפט המחוזי ביום 9.8.2020 את ההחלטה נשוא הליך זה, לפיה למשיבה יש זכות תביעה נגד המבקשות בגין אירוע ההצפה ולפיכך קבע: "אני רואה לנכון לדחות את הבקשה לסילוקה על הסף של התביעה".

3.

יצוין, כי ביום 23.9.2020 הגישו המבקשות לבית המשפט המחוזי "בקשה למתן הוראות לעניין המשך ניהול ההליך", בה ציינו כי הן "שוקלות את האפשרות להגיש בקשת רשות ערעור" ואף ביקשו מבית המשפט המחוזי, בין היתר, להאריך את המועד לכך. בית המשפט המחוזי קבע, "לעניין המועדים להגשת בקשת רשות ערעור – הנתבעות יפעלו כמיטב הבנתן מאחר שבית המשפט אינו יכול להתחייב כי ההחלטה בבקשה (שהוגשה רק היום) תינתן בתוך פרק זמן קצר וממילא ספק אם ערכאה זו היא שמוסמכת ליתן הארכת מועד לגבי הליך בערכאת הערעור".

4.

מכאן הבקשה שלפניי, להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור, הנסמכת על שני נימוקים: הראשון - לשיטת המבקשות, בית המשפט המחוזי לא הכריע בטענה הנוספת שהעלו בבקשה לסילוק על הסף, ומטעמי יעילות דיונית מוטב יהיה להגיש בקשת רשות ערעור אחת על הכרעתו של בית המשפט המחוזי בבקשה לסילוק על הסף, על שני חלקיה. השני - נוכח הסגר שהוטל עקב נגיף הקורונה.

5.

המשיבה מתנגדת להארכת המועד ומדגישה כי המבקשות השתהו בהגשת הבקשה דנן, למרות שההחלטה ניתנה כבר ביום 9.8.2020 ובית המשפט המחוזי קבע מועד לקדם משפט ליום 12.10.2020 (דיון שלא התקיים בסופו של דבר – ד.ל. ). לשיטת המשיבה, הטענה ל"יעילות דיונית" מהווה כסות לניסיונן של המבקשות לעכב את בירור התביעה לגופה. ביחס לנימוק של משבר הקורונה, טוענת המשיבה, על הבקשה היה להיתמך בתצהיר, דבר שלא נעשה.

דיון והכרעה

6.

נקודת המוצא היא כי יש לקיים את המועדים הקבועים בדין, לשם השגת יעילות, ודאות ושוויון בין בעלי הדין. בנוסף, הקפדה על לוחות זמנים בהליך השיפוטי היא הכרחית לשם ניהולה של מערכת שיפוט סדירה, יעילה ותקינה (בש"א 6218/19 אבגיל נ' הרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד האוצר

(4.11.2019)). בצד זאת, ניתן להאריך את המועדים הקבועים בדין בהתקיים "טעמים מיוחדים" שיירשמו (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). טעמים מיוחדים כאמור נבחנים בכל מקרה לפי נסיבותיו, על פי מכלול של שיקולים. בין אלה ניתן למנות את השאלה האם הבקשה הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת ההליך, את משך האיחור, קיומו של "הליך תלוי ועומד", מהות ההליך, הסיבה בגינה חל עיכוב בהגשת ההליך, הסתמכות בעל הדין שכנגד וכן סיכוייו הלכאוריים של ההליך הערעורי לגביו מתבקשת הארכת מועד (בש"א 2539/09 אוחיון נ' חממי

(13.8.2009)).

7.

מנימוקי הבקשה עולה כי הטעם המרכזי להארכת המועד המבוקשת הוא העובדה שבית המשפט המחוזי טרם הכריע בטענתן השנייה של המבקשות במסגרת הבקשה לסילוק על הסף, וייתכן שהמבקשות תהיינה מעוניינות להשיג על שתי ההחלטות במסגרת הליך ערעורי אחד (נימוק "היעילות הדיונית"). קיומו של הליך תלוי ועומד יכול לשמש, בנסיבות מסוימות, "טעם מיוחד" למתן ארכה להגשת הליך ערעורי. ההצדקה לכך מתקיימת במקרים שבהם הכרעה בהליך התלוי ועומד יכול ותייתר את עצם הגשת הערעור או תשפיע באופן ממשי על הדרך שבה הוא יתברר (בש"א 9159/04 חקשורי נ' בובליל

(20.10.2004); בש"א 1160/10 ברנשטיין נ' סלקום ישראל בע"מ (16.3.2010)). יחד עם זאת, אין מדובר בהארכת מועד אוטומטית, ויש לבחון – בין היתר – את סוג ההליך התלוי ועומד, את דרך בירורו, עוצמת הזיקה בינו לבין ההליך שלגביו מתבקשת הארכת המועד, וכן ישנה חשיבות לסיכויי ההליך התלוי ועומד, כמו גם למסגרת הזמן המשוערת שבה הוא עתיד להיות מוכרע (בש"א 9692/07 אליהו נ' חסקל

(6.5.2008); בש"א 3300/08 סופר פארם ישראל בע"מ נ' מנהל הארנונה של עיריית גבעתיים (15.4.2008)).

8.

מכאן לענייננו; להכרעתו של בית המשפט המחוזי בטענתן השנייה של המבקשות במסגרת הבקשה לסילוק על הסף (הטענה כי זכות התביעה של המשיבה פקעה בעקבות פירוק החברה), עשויה להיות השלכה על ההליך דנן, בין אם הטענה תתקבל (ואז תתייתר בקשת רשות הערעור דנן) ובין אם תידחה (ואז ייתכן שהמבקשות יבקשו לערער גם על החלטה זו). עם זאת, כלל לא ברור מתי

תוכרע טענה זו. הן מהחלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 22.11.2018 והן מההחלטה מיום 9.8.2020 עולה, על פניו, כי בכוונתו של בית המשפט המחוזי לעבור לדון בתביעה לגופה, ומטבע הדברים, במסגרת פסק הדין תוכרע - לכאן או לכאן - גם הטענה בדבר היעדר זכות תביעה. גם במידה ובקשתן של המבקשות למתן הוראות תתקבל, אין לדעת מתי תוכרע טענת הסף האמורה. בנסיבות אלה, אני סבורה כי הארכת מועד של 30 ימים לא תקדם את היעילות הדיונית בדרך כלשהי ואין בנימוק זה כדי להוות "טעם מיוחד" להארכת המועד.

9.

אשר לנימוק השני להארכת המועד שעניינו הסגר שהוטל עקב נגיף הקורונה; אמנם, נקבע כי "בעת בחינת בקשה להארכת מועד הנובעת מהשלכות של התפשטות נגיף הקורונה על דפוסי העבודה במשק יש לנקוט בגישה ליברלית" (בש"א 5163/20 אס. אר. רקורד בע"מ נ' אאורה ישראל יזמות והשקעות בע"מ

(29.7.2020)), אולם זאת בתנאי שבעל הדין המבקש את הארכת המועד יפרט כדבעי מדוע דרוש לו פרק הזמן המבוקש, תוך תמיכת טענותיו בתצהיר ( שם ). בענייננו, לא זו בלבד שהבקשה להארכת מועד לא נתמכה בתצהיר, אלא שהיא נעדרת כל פירוט בעניין זה למעט האמירה כי המבקשות זקוקות להארכת מועד "גם לנוכח מצב החירום והסגר השורר במדינה בעקבות נגיף הקורונה". בנסיבות אלה, אף בנימוק זה אין כדי להוות "טעם מיוחד" להארכת המועד.

10.

אשר על כן, הבקשה להארכת מועד נדחית. יחד עם זאת, בהתחשב בכך שהבקשה הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת הערעור, וכן נוכח הימים שחלפו ממועד הגשת הבקשה ועד למתן החלטה זו, החלטתי ליתן ארכה קצובה להגשת בקשת רשות הערעור, וזאת עד ליום 2.11.2020.

החלטתי זו תצוין בפתח ההליך הערעורי, ככל שיוגש, ותצורף לו כנספח.