בש"א 1596/10 אברהם סימון נ. רינה הול

שתשלח לצדדים לגבי המשך ההליכים בתובענה זו". בין היתר, ציין השופט כי החלטתו זו התקבלה נוכח אי הבהירות באשר לשאלה האם פסק הדין בהיעדר ההגנה בוטל – כולו או חלקו. המערערים טוענים כי בכך יש משוא פנים ממשי, בייחוד משעה שפסק הדין הנטען מעולם לא בוטל והצדדים אף פעלו על פיו.

צדק הרשם עת קבע כי אין הערעור מגלה עילה כאמור נוכח אמות המידה הקיימות לעניין שאלת קיומו של חשש ממשי ואובייקטיבי למשוא פנים, המצדיק פסילתו של השופט לשבת בדין. החלטתו של השופט י' אלון הינה החלטת ביניים מובהקת המציינת כי ברצונו ללמוד את השתלשלות העניינים בתיק. אין בהחלטה זו כל הכרעה אופרטיבית בעניינם של הצדדים לכאן או לכאן באופן היכול להעיד, בכל דרך, על חשש ממשי לקיומו של משוא פנים. ויובהר, המערערים טוענים כי פסק הדין הנטען לא בוטל מעולם וכי הצדדים פעלו על פיו. ברם, גיבוי לטענות אלו לא מצוי בחומר שלפניי ובכל מקרה, וזה העיקר - החלטתו של השופט אלון כלל אינה מביעה עמדה באשר לגורלו של פסק הדין כאמור מלבד העמדה כי הוא מעוניין ללמוד את הנושא נוכח אי הבהירות האמורה. כמו כן, אף הטענה בדבר ישיבתו בדין של השופט פעם נוספת בעניינם של הצדדים אינה מהווה כשלעצמה עילת פסלות (ראו: ע"א 1542/10 נפתלי שטיין נ' עיריית רמת השרון (6.4.10)). על כן, משנוכחנו לראות כי אין ההליך מגלה עילה לכאורה, הרי שקל וחומר הדבר מעיד גם בדבר סיכוייו הבעייתיים.

נדמה, והדברים נאמרים ברוח בונה, כי המערערים לא היטיבו להבין מהותה של בקשה לפסילה. אף אם סבור צד כי שופט שגה – ואינני קובע כי זהו המצב כאן – הדרך להסתייג בעניין הינה על ידי הגשת הליך ערעור מתאים. מבנה המערכת המשפטית מאפשר ביקורת שיפוטית על ידי פנייה לערכאת ערעור. גם אם מתברר כי שופט טעה בקביעתו – אין זה אומר כי פסול הוא מלדון בתיק. הביקורת הערעורית מופנית כלפי ההחלטה, ולא כלפי הגורם המחליט. בדומה, בית משפט רשאי ולמעשה חייב לבדוק את התיק טרם ייתן החלטתו בנושא זה או אחר. זאת, גם אם צד אחד סבור שהתוצאה ברורה. אל לצד לשכוח כי בהליך משתתף צד נוסף. בשל האמור, דעתי היא שסיכויי הערעור במקרה זה אינם גבוהים. זהו שיקול רלוונטי עד מאוד במסגרת בקשה להארכת מועד להפקדת העירבון. העניין מודגש לנוכח הזמן הרב שחלף למן פתיחת ההליך במהלכו נתבקשו הארכות נוספות להפקדת העירבון. לא מצאתי כי יש מקום להתערב בשיקול דעתו זה של הרשם נוכח נימוקי החלטתו ובשל השתלשלות העניינים המתוארת לעיל בהליך האמור.

2.

נוכח האמור, הערעור נדחה, המערערים רשאים להפקיד העירבון בסך 5,000 ₪ כאמור בתוך 20 יום מעת המצאת החלטתי זו. בהיעדר פקדת העירבון - יידחה ההליך בלא התראה נוספת. משלא נדרשה תשובה לערעור, אין צו להוצאות.