החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"א 1641/18 מאיר ורדי נ. משה כהן ארזי

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור בגלגול שלישיבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דחה בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בתיק לניעת הטרדה מאיימת. נקבע כי איחור קצר אינו מקנה ארכה אוטומטית, וכי המבקש לא הציג הסבר קונקרטי לאיחור. כמו כן, סיכויי ההליך הלכאוריים נמצאו נמוכים. לא נפסקו הוצאות.

העובדות

המבקש ביקש הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי שדחה ערעור על החלטה הדוחה בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת. המועד חל ביום 21.2.2018 והבקשה הוגשה ביום 25.1.2018. המשיבים התנגדו לבקשה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם מתקיים טעם מיוחד המצדיק הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי?

הלכות

  1. 1

    איחור קצר של מספר ימים אינו מקנה ארכה אוטומטית, ויש לשכנע כי מתקיים טעם מיוחד להארכת המועד.

    ״משכו הקצר של האיחור אינו עומד לבדו ובוודאי אינו מקנה ארכה אוטומטית, ועדיין יש צורך לשכנע כי בשים לב למכלול נסיבות העניין מתקיים״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    בקשה להארכת מועד הנעדרת הסבר קונקרטי ומבורר לגבי הסיבה לאיחור אינה מקיימת את נטל השכנוע.

    ״נעדרת הסבר קונקרטי ומבורר לגבי השאלה מדוע לא יכול היה המבקש להגיש את בקשת רשות הערעור ביום 21.2.2018,״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • טעם מיוחד
  • בקשת רשות ערעור
  • גלגול שלישי
  • צו למניעת הטרדה מאיימת
  • הוצאות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"א

1641/18

לפני:

כבוד הרשם גלעד לובינסקי זיו

המבקש:

מאיר ורדי

נ ג ד

המשיבים:

1. משה כהן ארזי

2. אוריאל כהן ארזי

3. ידידה כהן ארזי

4. יהונתן כהן ארזי

בקשה להארכת מועד לנקיטת

הליך ותשובת המשיבים לבקשה

החלטה

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 22.1.2018 (ע"א 23123-01-18), בגדרו נדחה ערעור מטעם המבקש על החלטה הדוחה בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת. המשיבים מתנגדים לבקשת הארכה.

המועד האחרון להגשת בקשת רשות הערעור חל ביום 21.2.2018, ואילו בקשת הארכה (בצירוף בקשת רשות הערעור גופה) הוגשה ביום 25.1.2018. כלומר - מדובר באיחור קצר של מספר ימים, ונתון זה שוקל לטובת המבקש. ואולם משכו הקצר של האיחור אינו עומד לבדו ובוודאי אינו מקנה ארכה אוטומטית, ועדיין יש צורך לשכנע כי בשים לב למכלול נסיבות העניין מתקיים "טעם מיוחד" להארכת מועד. נטל זה לא הורם במקרה שלפניי. אכן, עיון בבקשת הארכה מעלה כי היא כוללת פירוט כללי לגבי קשייו השונים של המבקש, אך נעדרת הסבר קונקרטי ומבורר לגבי השאלה מדוע לא יכול היה המבקש להגיש את בקשת רשות הערעור ביום 21.2.2018, בדיוק כפי שעשה ביום 25.2.2018 . לכך מתווסף הנתון, כי לאחר עיון בבקשת רשות הערעור ובשים לב גם למבחנים החלים ביחס להליכים ב"גלגול שלישי" - סבורני כי סיכוייו הלכאוריים של ההליך אינם גבוהים כלל ועיקר וממילא אינם תומכים במתן הארכה המבוקשת.

בסיכומו של עניין הגעתי לכלל מסקנה כי הכף נוטה לעבר דחייתה של הבקשה להארכת מועד, וכך אני קובע. אין צו להוצאות.

ניתנה

היום, ג' בניסן התשע"ח (19.3.2018).

גלעד לובינסקי זיו, שופט

ר ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עא 23123-01-18

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • בש"א 2757/18מאיר ורדי נ. משה כהן ארזיפסק-דין

הלכות

  1. 1איחור קצר של מספר ימים אינו מקנה ארכה אוטומטית, ויש לשכנע כי מתקיים טעם מיוחד להארכת המועד.
  2. 2בקשה להארכת מועד הנעדרת הסבר קונקרטי ומבורר לגבי הסיבה לאיחור אינה מקיימת את נטל השכנוע.