פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"א
1658/17 - א'
לפני:
כבוד הרשם גלעד לובינסקי זיו
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1.
פלוני
2. פלוני
3. פלוני
4. פלוני
5. פלוני
6. פלוני
7. פלוני
8. פלוני
9. פלוני
בקשה להארכת מועד לנקיטת הליך
החלטה
לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי מיום 15.9.2016 (עמ"ש 6374-01-14) אשר ניתן במעמד הצדדים.
מן הבקשה עולה התמונה העובדתית הבאה: במסגרת הליך הערעור בבית המשפט המחוזי היה המבקש מיוצג על ידי בא כוח מטעם הלשכה לסיוע משפטי. לאחר מתן פסק הדין הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי, בעצמו, מסמך המפרט את הטעויות אשר נפלו לשיטתו בפסק הדין. ביום 10.10.2016 נתן בית המשפט המחוזי החלטה בפיתקית על גבי המסמך ובה צוין "קראתי". המבקש טוען כי בעקבות החלטה זו "...כל הזמן הייתי בהמתנה...", וככל הנראה הכוונה היא המתנה להחלטה נוספת לגופם של דברים. בסופו של דבר הגיש המבקש, ביום 8.1.2017, בקשה לעיון חוזר בפסק הדין, וזו נדחתה בו ביום תוך שהובהר כי "הדרך היחידה להשיג על פסק הדין מצויה במסלול הערעור". החלטה זו הומצאה למבקש, כך לדבריו, ביום 6.2.2017. הבקשה להארכת מועד שלפניי הוגשה ביום 20.2.2017.
בחנתי את בקשת הארכה על רקע אמות המידה החלות בעניין, ואין בידי להיעתר לה.
הבקשה הוגשה למעלה מחמישה חודשים לאחר מתן פסק הדין (אשר ניתן, כזכור, במעמד הצדדים). מדובר איפוא באיחור ניכר וממשי ביחס לתקופת 30 הימים הקבועה בדין להגשת בקשת רשות ערעור (תקנה 399 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). נתון זה מהווה שיקול של ממש התומך בדחיית הבקשה.
ההסבר אשר ניתן על ידי המבקש אינו מקים טעם מבורר למתן ארכה כה ממושכת. בעל דין המעוניין להשיג על החלטה שיפוטית נדרש לפעול בשקידה ראויה לצורך בירור אופן ההשגה הנכון והמועדים החלים בעניין. בקשת הארכה אינה כוללת פירוט לגבי המאמצים אותם עשה המבקש (אם בכלל) לשם בירור הנתונים האמורים. ואכן, אילו היה המבקש מברר את הדברים - בין באמצעות עורך הדין אשר ייצג אותו בבית המשפט המחוזי ובין בדרך אחרת - היה לומד לדעת כי הדרך להשיג על פסק הדין היא באמצעות הגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון תוך פרק זמן של 30 ימים; וכי ככלל, הגשת בקשה לעיון חוזר (או מעין בקשה לעיון חוזר) לבית המשפט המחוזי אינה מקימה הצדקה להארכתו של מועד זה.
לאמור עד כה מתווסף הנתון, כי לאחר עיון בפסק הדין - שהינו פסק דין קצר הדוחה את ערעור המבקש מכוח תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 - דומני כי סיכוייה של בקשת רשות הערעור אותה מעוניין המבקש להגיש אינם גבוהים כלל ועיקר.
נוכח האמור לעיל, הבקשה נדחית. משלא התבקשה תגובה, לא ייעשה צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ו
בשבט התשע"ז (22.2.2017).
גלעד
לובינסקי זיו, שופט
ר
ש ם