בש"א 1673/05 יחזקאל נחמיה נ. אתרים בחוף ת"א, חברה לפיתוח אתרי תיירות בע"מ

1.ביום 17.2.05 הגישו המבקשים בקשה להארכת מועד לערעור על החלטת כב' השופטת ש' דותן, בה הוחלט כי בדין נקבע כי יש למחוק ערעור שהגישו המבקשים. טעם האורכה ומשכה נעוץ היה בעתירה שהוגשה לבית המשפט הגבוה לצדק (בג"צ 1607/05) שהופנה כנגד אותה החלטה. ביום 21.2.05 ביקשתי את עמדת המשיבה. ביני לביני (ביום 20.3.05) נדחתה העתירה לבג"צ (1607/05). השאלה שנותרה היא אם ראוי הוא להאריך המועד להגשת בקשת רשות הערעור.

2.לאחר עיון בחומר שבפני, באתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל. אין חולק כי הבקשה להארכת המועד הוגשה טרם חלוף הזמן וממילא ידעה המשיבה על הכוונה להשיג על פסק הדין של בית המשפט המחוזי ולא נקנתה לה "מעין חסינות". זאת ועוד, אף הוגשה עתירה לבג"צ בנדון. נקבע לא פעם כי בעצם קיומו של הליך תלוי ועומד יש משום טעם להארכת המועד (השוו בש"א 9159/04 בובליל נ' חקשורי (לא פורסם), לעניין הארכת מועד בגין קיומו של הליך תלוי ועומד בערכאה אחרת). אמת, תוחלתו של ההליך שננקט – העתירה לבג"צ – לא נקבע כממשי, שעה שהעתירה עצמה נדחתה על הסף, אולם לא מצאתי בנתון זה בנסיבות העניין משום עילה לאי הארכת המועד, בייחוד שעה שחלף פרק זמן קצר יחסית עד להשלמת בירור העתירה. בשים לב לסיכויי ההליך, הנראים מספקים בנסיבות העניין, דין הבקשה להתקבל.

3.יצוין עוד, כי המשיבה ביקשה כי ייקבע עירבון בגין הגשת בקשת הארכת המועד, מן הטעם שהבקשה חסרת סיכוי והמבקשים לא משלמים חובותיהם. גם אם נתונה בידי הסמכות לגביית עירבון בהליך מעין זה – דבר המסופק לדידי – הרי שנוכח החלטתי לעניין הארכת המועד, לא מצאתי צורך להכריע בבקשה זו לגופה והיא נדחית.

4.התוצאה היא, כי המועד להגשת בקשת רשות הערעור מוארך וזו תוגש תוך 15 יום מעת ההמצאה.