ב בית המשפט העליון
בש"א 1700/99
בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין
המערער : יצחק אורגד
נגד
המשיב : מנורה חב' לביטוח בע''מ
בקשת רשות ערעור על החלטת הרשמת
מאק קלמנוביץ מיום 10.2.99 בבש"א
445/99
בשם המערער: בעצמו
פסק דין
1.לפני ערעור על החלטתה של כבוד הרשמת ח' מאק-קלמנוביץ, אשר דחתה את בקשת המערער להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה, אשר דחתה את בקשתו לביטול פסק בורר. הנימוק לערעור, ששימש גם נימוק בבקשה להארכת מועד, הוא היותו של המבקש הדיוט ולא משפטן, אשר לצורך הכנת הערעור נדרש לו זמן ארוך מזה הקצוב בדין. כן מציין המערער כי במהלך הדיונים בבית המשפט המחוזי בבקשת אישור פסק הבורר נודע לו דבר היכרות קודמת בין הבורר ובין אדם הקשור במשיבה. המערער מוסיף ומציין את ההתחשבות אשר גילה שופט בית המשפט המחוזי אשר האריך למשיבה את המועד להגשת סיכומים, לאחר שזו ביקשה כי יעשה כן לאור הסכמתם שניתנה בעבר לבקשה דומה של המערער.
2.דין הערעור להידחות. הארכת המועד להגשת הבקשה לרשות ערעור טעם מיוחד היא דורשת. כבוד הרשמת קבעה, על פי שיקול דעתה, שאין היותו של המערער הדיוט במשפטים בגדר טעם מיוחד כאמור, ואין מקום להתערב בכך. הרעיון העומד מאחורי הכלל האמור הוא שעם חלוף תקופת הערעור קונה לעצמו המשיב "חסינות" מפני תקיפת הפסק על ידי המבקש, שהמבקש רשות לערער יוכל להתגבר עליה רק על יסוד טעמים כבדי משקל, שהמבקש לא השכיל להצביע על קיומם לפני הרשמת. כמו כן, ההתחשבות שגילה בית המשפט המחוזי במשיבה כאשר האריך לה את המועד להגשת הסיכומים אינה מצמיחה מאליה טעם מיוחד להארכת מועד.
לא ראיתי איפוא להתערב בשיקול דעתה של הרשמת ואני דוחה את הערעור.
המערער ישלם למשיבה שכ"ט עו"ד 2,000.- ש"ח.
ניתן היום יב באייר תשנ"ט (28.4.99).
המשנה
לנשיא
העתק מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
99017000.
B04