בש"א 1706/00 זאב כהן ו אח' נ. חלד חברה עירונית ממשלתית

בפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור.

1.ה.פ. 200452/98 הוגשה על ידי "זאב כהן ו- 65 נוספים" (ולעניין זה אידרש בהמשך) לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. בהמרצת הפתיחה התבקש בית המשפט:

"א. להורות למשיבים על מתן חשבונות ביחס לכלל התשלומים אשר נגבו מהמבקשים...לשם ביצוע האמור מתבקש בית המשפט המכבד למנות מטעמו רואה חשבון שיכין דו"ח כאמור ולהסמיכו בכל הסמכויות הנדרשות וכן להטיל על המשיבים את שכרו והוצאותיו (לאור נסיבות המקרה).

ב.להתיר למבקשים פיצול סעדים.

ג.ליתן כל סעד אחר ו/או נוסף כפי שימצא לנכון ולצודק בנסיבות העניין."

2.ביום 30.1.00 נתן בית המשפט המחוזי (כב' השופט א' סטרשנוב) את ההחלטה נשוא הבקשה שבפני. בהחלטה נקבע, בין היתר:

"הבקשה היחידה המונחת בפני בה"פ זו היא למנות רו"ח מטעם ביהמ"ש על מנת שיכין דו"ח לגבי כלל התשלומים אשר נגבו מהמבקשים בקשר לפרוייקט הנ"ל בשכונת עמישב בפ"ת ולבקשה זו הנני נענה...שכרו של רו"ח ישולם ע"י המבקשים. אם תהיינה התפתחויות אחרות יהא רשאי ב"כ המבקשים לעתור לחלוקה אחרת של הוצאות רו"ח. רו"ח מתבקש להגיש את הדו"ח לצדדים ולביהמ"ש תוך 90 יום מהיום. הנני מתיר למבקשים פיצול סעדים, כמבוקש על ידם."

ביום 22.2.00 שלחו חלק מן המבקשים בהמרצת הפתיחה "הודעת פיטורים" לעורך הדין שייצגם עד אותה עת. ביום 2.3.00 הוגשה הבקשה שבפני, המוגשת על ידי "זאב כהן ואח'" (לבקשה צורפו דפים הנושאים את הכותרת "יפוי כח נוטריוני" אשר בהם מייפים החותמים את כוחו של זאב כהן לייצגם. החתימות אינן מאומתות על ידי עו"ד או נוטריון). בבקשה נטען, כי המבקשים התייצבו עוד ביום 17.2.00 וביקשו להגיש בקשת רשות ערעור. אולם נאמר להם כי אין ניתן להגיש את בקשתם כמות שהיא. מששבו וניסו להגיש בקשה מתוקנת הסתבר להם כי המועד לכך חלף. לטענתם, לא היו מודעים להבחנה בין ערעור לבקשת ערעור וסברו, כי עומדים לרשותם ארבעים וחמישה יום. עוד טוענים המבקשים, כי מלבדם קיימים עוד 208 דיירים בפרוייקט שלהם עניין בתוצאותיו. לגוף בקשת רשות הערעור טוענים המבקשים, כי חיובם בהוצאות רואה החשבון עלול לסכל את מתן הסעד המבוקש, שכן המדובר באנשים קשי יום שפונו מאתר קראוונים ואשר כספם המועט הוצא לשם הבטחת הסדר דיור חלופי בפרוייקט נשוא המחלוקת.

3.המשיבים 1, 5 ו- 6 מתנגדים לבקשה. (המשיבה 3 טוענת כי אין לה מעמד או עניין בהליכים והמשיבים 2 ו- 4 מסכימים לה, הגם שבפיהם השגות באשר למיהותם של המבקשים, לייצוגם ולסיכויי בקשת רשות הערעור). לטענתם, אי-בקיאותם של המבקשים בסדרי הדין אינה מצמיחה "טעם מיוחד" להארכת מועד. מה גם שהמבקשים היו מיוצגים על ידי עו"ד עד לאחרונה. עוד הם טוענים, כי הבקשה מוגשת גם מטעמם של מי שלא היו כלל צדדים להליך נשוא בקשת רשות הערעור. עוד טוענים משיבים אלה, כי מבוקשם של המבקשים ניתן להם, למעשה, משמונה רואה חשבון.

4.דין הבקשה להידחות. ראשית - אך מובן הוא, כי רק מי שהיה צד להליכים בבית המשפט המחוזי יכול לבקש לערער על החלטה שהתקבלה במסגרתם; שנית - אפילו נתעלם מן השאלות שמעוררת הטענה באשר לייצוג המבקשים על ידי מר כהן שאינו משפטן (שכן אין עוררים, כי מר כהן יכול לטעון, לכל הפחות, לעצמו) לא עלה בידיו להראות "טעם מיוחד" להארכת מועד. מר כהן ויתר המבקשים שנטלו חלק בהמרצת הפתיחה היו מיוצגים על ידי עורך דין. מר כהן אף הגיע, לפי עדותו, לבית המשפט העליון ונועץ בעובדי המזכירות קודם הגשת הבקשה שבפני. מנתונים אלה עולה, כי מר כהן ועמיתיו יכלו לברר בנקל את המועדים להגשת בקשת רשות הערעור. זאת ועוד: כבר נקבע לא פעם, כי טעות של בעל דין, מיוצג או בלתי מיוצג, באשר למועדים אינה מקימה "טעם מיוחד" להארכת מועד, כנדרש לפי תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984- (וראו: רע"א 2040/90 פלטיאל סלע נ' יעל סלע , לא פורסם; ב"ש 864/86, וינברגר נגד המפלגה הדתית הלאומית הפועל המזרחי , לא פורסם; בש"א 2041/98 שריאור גדעון נ' יצחק שלמה , לא פורסם; בש"א 169/87 רלה וינשטיין נ' הפועלים ליסינג בע"מ ואח' , פ"ד מא(4) 785). אי לכך הבקשה להארכת מועד נדחית. יובהר, כי אין באמור לעיל כדי לגרוע מזכותו של המבקש (ושל יתר הצדדים להמרצת הפתיחה) לערער על ההחלטה נשוא הבקשה, כמו גם על החלטות ביניים נוספות, במסגרת

ערעור על פסק הדין שיינתן, לכשיינתן, בהמרצת הפתיחה (וראו תקנה 411 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-).