בש"א 1718/11 מיכאל דהן נ. מנהל מס רכוש וקרן פיצויים

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק-דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב מיום 16.12.10. פסק הדין ניתן בערעור על החלטת ועדת ערר לפי הוראת סעיף 12א לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזקי מלחמה ונזק עקיף), התשל"ג-1973.

ברקע הבקשה שלפניי ניצב ערעור שהגיש המבקש על פסק-הדין של בית המשפט המחוזי ( ע"א 532/11) , אשר נמחק לפי החלטתי מיום 9.2.2011 כיוון שלא קיימת במקרה זה זכות ערעור . בסיפא להחלטתי ציינתי כי אין במחיקת הערעור על-הסף "כדי למנוע הגשת בקשה להארכת מועד להגשת הליך מתאים. אם תוגש בקשה כזו, היא תטופל כסדרה ואיני מביע כל עמדה לגבי סיכוייה". מכאן הבקשה שלפניי. המשיבה מתנגדת להארכת המועד בשל סיכוייו הנמוכים של ההליך לשיטתה.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים החלטתי להיעתר לבקשה בכפוף לפסיקת הוצאות. הסיבה העיקרית לכך היא שהמבקש הגיש כאמור הליך ערעורי (שגוי) במועד הקבוע בדין להגשת הליך ערעורי (נכון). במצב דברים זה, ובשים לב למהות ההליך (בלי להתייחס לסיכוייו), סבורני כי מניעת אפשרות הגישה לבית משפט זה תהא, בנסיבות העניין, תוצאה קשה מדיי. עם זאת, אוסיף כי הבקשה להארכת מועד הוגשה כחודש לאחר מתן החלטתי בע"א 532/11, ולעיכוב זה לא מצאתי הצדקה.

לאור כלל הנסיבות, מצאתי לנכון להאריך את המועד ולאפשר את קבלת בקשת רשות הערעור לרישום, אולם זאת בכפוף לכך שהמבקש ישלם למשיב הוצאות בסך של 1,500 ₪. הגשת אישור לבית המשפט על תשלום ההוצאות, עד ליום 30.3.2011, היא תנאי לקבלת ההליך לרישום ולהמשך הטיפול בו.

יצוין כי אין אפשרות ואין עילה בדין להחזיר למבקש את האגרה בע"א 532/11 – שהרי הליך אחרון זה לא נמחק בידי מגישו – ואין גם מקום להעביר את האגרה משם לכאן או לקזזהּ. ממילא על המבקש לשלם אגרה בגין הליך בקשת רשות הערעור.