בש"א 1747/97 בן ארי מימי נ. אליהו חברה לביטוח בע"מ

בקשה לאיחוד הדיון בשתי תביעות שהוגשו על-ידי המבקשת בעניינים שונים, במועדים שונים ובבתי משפט שונים.

1.בשנת 1984 הגישה המבקשת נגד הסנה חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הסנה") תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לה, לטענתה, כתוצאה מתאונת דרכים אשר ארעה ביום 22.5.82. תביעה זו הוגשה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (ת.א. 166/84). בשנת 1994 הגישה המבקשת נגד אליהו חברה לביטוח בע"מ (להלן: "אליהו") תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לה, לטענתה, כתוצאה מתאונת דרכים אשר אירעה ב1.9.94-. תביעה זו הוגשה בבית המשפט המחוזי בחיפה (ת.א. 1617/94).

2.לטענת המבקשת,, הסתבר לה לאחרונה, בעקבות הגשת חוות דעת מומחה בת.א. 166/84, ובעקבות תשובות מומחה אחר לשאלות שהופנו אליו במסגרת ת.א. 1617/94, כי ייתכן שקיים קשר סיבתי בין שתי התאונות גם יחד לבין פגיעות מסוימות מהן היא סובלת. לפיכך חוששת המבקשת, כי אם תתנהל כל תביעה בנפרד תגלגל כל אחת מן הנתבעות על רעותה את האחריות לנזק והמבקשת עלולה לצאת ניזוקה, כתוצאה מהחלטות סותרות.

3.המשיבות מתנגדות לבקשה. לטענתן מצויים שני ההליכים בשלב מתקדם למדי ואיחוד ההליכים יחייב חזרה על הליכים רבים שכבר ננקטו - שכן לא ניתן לחייב כל אחת מן המשיבות בהחלטות שניתנו שלא על דעתה. עוד טוענות המשיבות, כי, במסגרת ת.א. 1617/94 הושגו הסכמות בין המבקשת לאליהו, הסכמות העומדות בסתירה לעמדתה של הסנה, ולפיכך לא ניתן יהיה לאחד את הדיון בלא לקפח מי מן הצדדים או בלא לקבוע ממצאים עצמאיים, וייתכן גם סותרים, לגבי חבות כל אחת מן המשיבות. המשיבות מוסיפות וטוענות, כי איחוד הדיון יסרבל את הדיון ויאריך אותו שלא לצורך, וכי משבחרה המבקשת להגיש את תביעותיה ולנהלן משך זמן בשתי ערכאות שונות אין לה אלא להלין על עצמה. עוד טוענות המשיבות, כי לא נתקיימו בבקשת המבקשת העילות המאפשרות את איחוד הדיון.

4.לאחר שעיינתי במסמכים שבפני החלטתי לדחות את הבקשה. אכן, הגם שאין זהות בין שני ההליכים קיימת זיקה ביניהם וחששה של המבקשת, כי ייקבעו בעניינה ממצאים סותרים על ידי ערכאות שונות אינו מופרך. עם זאת, נוכח הזמן הרב שחלף מאז פתחה המבקשת בהליכים ונוכח ההתפתחויות הדיוניות בהליכים אלה, ספק רב הוא אם כיום יביא איחוד הדיון לייעול הדיון ולמיצויו. בהתחשב בכך, בהתחשב בעובדה שהמבקשת היא שיזמה את נקיטת ההליכים בפני ערכאות שונות ואת בקשת האיחוד הגישה רק כשלוש שנים לאחר פתיחת ההליך המאוחר יותר, ובהתחשב בהתנגדות המשיבות לבקשה החלטתי לדחות את הבקשה.

הבקשה נדחית.