בש"א 1805/09 אריה אברם נ. ארנון בס

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור.

1.

הבקשה נסבה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בו התקבל ערעור של המשיב על פסק דין של בית משפט השלום בתביעה שטרית שהתנהלה בין הצדדים. פסק הדין ניתנה ביום 21.1.2009 ולטענת המבקש הומצא לו ביום 27.1.2009. הארכת המועד מתבקשת על יסוד הטענה כי בתקופה מאז קבלת פסק הדין היה מוטל על בא-כוח המבקש עומס כבד, שנבע הן מסיבות משפחתיות והן מעומס עבודה. כן צוין בבקשה כי קיים קושי אובייקטיבי הנובע מכך שהמבקש שוהה כעת בחו"ל. המשיב הודיע כי הוא מסכים לבקשה אך בתנאי שישולמו תחילה ההוצאות שנפסקו בהליכים קודמים.

2.

תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעת כי הארכת מועד או זמן שנקבעו בחיקוק, מותנית בקיומם של "טעמים מיוחדים" שיירשמו. ככלל, טעמים מיוחדים קשורים בנסיבות שאינן בשליטת המבקש או בא-כוחו. על כן שהייתו של בעל דין בחו"ל אינה מהווה, ברגיל, טעם מיוחד להארכת מועד. הוא הדין לגבי עומס במשרדו של עורך הדין (ראו בש"א 5800/06 עדאל נ' מדינת ישראל

(לא פורסם, 25.7.06)), מה גם שהטענה הועלתה בצורה כללית וסתמית, ואינה נתמכת בתצהיר. יחד עם זאת, אין חולק כי הבקשה להארכת מועד הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת ההליך. המשיב לא טען כי נוצרה אצלו ציפייה לסופיות הדיון. במצב דברים זה, ובשים לב להסכמתו המסויגת של המשיב, באתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הבקשה בחלקה ולהאריך את המועד עד ליום 8.3.2009. יצוין כי לא מצאתי יסוד בדין להתנות את הארכת המועד בתשלום הוצאות בהליכים קודמים, כבקשת המשיב.

המועד להגשת בקשת רשות ערעור מוארך איפוא עד ליום 8.3.2009. ההחלטה תומצא לבעלי הדין ללא דיחוי באמצעות הפקסימיליה ותתויק בתיק הבר"ע, לכשיפתח.