בש"א 5800/06 שאמי עאדל נ. מדינת ישראל

לפני בקשה לארכה בת 30 יום להגשת בקשת רשות לערער.

1.ההליך נסוב על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה לדחות את ערעורו של המבקש על החלטת בית משפט השלום אשר דחה את בקשתו לביטול פסק דין שניתן בהעדר התייצבותו לדיון. פסק הדין ניתן ביום 11.6.06 והומצא למבקש ביום 13.6.06. הבקשה שלפני הוגשה ביום 10.7.06. לטענת ב"כ המבקש, עקב עומס עבודה במשרדו לאן יתאפשר לו להגיש את ההליך במועד. ב"כ המבקש טוען כי המבקש הוא אסיר שעדיין מרצה את עונשו והתקשרות עמו לצורך טיפול בתיק כרוכה בקשיים הדורשים זמן נוסף. המשיבה מתנגדת לבקשה.

2.המועד להגשת בקשת רשות לערער קבוע בחיקוק ולפיכך נדרש "טעם מיוחד" להארכתו (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). בנסיבות העניין הבקשה לא מעלה טעם מיוחד המצדיקה היעתרות לה. עומס במשרדו של ב"כ המבקש אינו מקים טעם מיוחד להארכת מועד. אף הצורך להתקשר עם המבקש אין בו כדי להצדיק היעתרות לבקשה. מדובר בערעור שאינו מורכב או מסובך וב"כ המבקש אינו מבהיר לאיזה עניין דרוש לו ליצור קשר עם המבקש לצורך טיפול בהליך. אוסיף, כי על פני הדברים, סיכויי ההליך קלושים שכן הבקשה לביטול פסק דין הוגשה לבית משפט השלום באיחור ניכר ביותר ואף לגופה לא היה טעם להיעתר לה. התוצאה היא, שהבקשה נדחית. יחד עם זאת, בשים לב לכך שהבקשה הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת הליך, אני מאפשרת לב"כ המבקש להגיש בקשה לרשות לערער תוך 5 ימים מעת המצאת החלטה זו. במניין הימים יבואו ימי פגרה.

החלטה זו תומצא לצדדים, ללא דיחוי, באמצעות הפקסימיליה.