פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"מ
9193/18
לפני:
כבוד הרשם רון גולדשטיין
המבקשת:
לימור כהן
נ ג ד
המשיבה:
עיריית קרית ביאליק
בקשה להארכת מועד
לנקיטת הליך; תשובת המשיבה לבקשה
החלטה
1.
זוהי בקשה להארכת מועד להגשת הליך ערעורי על פסק דינו של בית המשפט לענינים מינהליים בחיפה מיום 12.11.2018 בת"צ 5242-09-17 (כב' סגן הנשיא ר' סוקול ).
2.
המבקשת הגישה לבית המשפט לענינים מינהליים בחיפה בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה (להלן: בקשת האישור ). בבקשת האישור נטען כי המשיבה מפעילה באיזור מגוריה של המבקשת "מפוחי עלים" הגורמים למפגע רעש סביבתי. לאחר הגשת בקשת האישור, ובטרם הוגשה תשובת המשיבה, הודיעו הצדדים כי גיבשו הסכם פשרה. בית המשפט לענינים מינהליים דן בהסכם הפשרה והחליט לאשרו וליתן לו תוקף של פסק-דין. עם זאת, לעניין הגמול ושכר הטרחה קבע בית המשפט כי אין לקבל את המלצת הצדדים בעניין זה ופסק גמול בסך 5,000 ש"ח למבקשת, ושכר טרחה בסך 25,000 ש"ח לבאי-כוחה (להלן: פסק-הדין ).
3.
המבקשת מעוניינת להשיג על פסק הדין. ביום 27.12.2018 – הוא המועד האחרון להגשת ערעור על פסק-הדין – הגישה היא את הבקשה שבכותרת להארכת מועד להגשת הערעור. טענתה המרכזית של המבקשת מתמקדת בקושי שעמד בפני באי-כוחה להגשת הערעור במועד, על רקע "עומס עבודה חריג של סוף [ה]שנה". עוד טוענת המבקשת כי בטרם הגשת הבקשה פנו באי-כוחה למשיבה בפניות חוזרות ונשנות לקבלת הסכמתה להארכת המועד ורק ביום האחרון להגשת הערעור הודיעה המשיבה כי היא מתנגדת לבקשה. בתשובתה לבקשה טוענת המשיבה, בין היתר, כי עומס עבודה משרדי אינו מצדיק את מתן הארכה והוא הדין לעניין סיכויי הערעור במקרה דנן, בשים לב לעובדה שעסקינן בפסק דין הנותן תוקף להסכם פשרה. המשיבה מוסיפה ומדגישה בהקשר זה כי ככל שטענותיה של המבקשת מופנות כלפי פסיקת הגמול ושכר הטרחה, הרי שככלל אין מדובר בנושא שערכאת הערעור נוטה להתערב בו. בהתחשב בכך טוענת המשיבה כי יש לדחות את בקשת הארכה.
4.
לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובת המשיבה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל. אכן צודקת המשיבה כי הנטייה היא שלא לראות בנימוק של עומס עבודה משרדי משום "טעם מיוחד" המצדיק הארכת מועד להגשת הליך ערעורי (ראו: ב"ש 1017/82
בויארין
נ' אברבך , פ''ד לז(1) 419 (1983); בש"א 5800/06 עדאל נ' מדינת ישראל (25.7.2006); בש"מ 5655/16
בטיטו נ' רשות מקרקעי ישראל (12.9.2016)) והדברים מקבלים משנה תוקף מקום בו הטענות בהקשר זה מועלות באופן לקוני כמו במקרה דנן. מן העבר השני, העובדה שהבקשה להארכת מועד הוגשה בענייננו בתוך המועד להגשת הליך ערעורי מהווה שיקול משמעותי התומך בקבלת הבקשה. זאת, משום שטרם התגבש מבחינתה של המשיבה אינטרס הסתמכות על סופיות פסק-הדין ( לחשיבותו של שיקול זה ראו למשל, רע"א 3776/16 גנים נ' רחל (15.8.2016)). אכן, בפני המבקשת ניצבת משוכה לא פשוטה בערכאת הערעור ככל שטענותיה יופנו כלפי הסכומים שנפסקו כגמול וכשר טרחה, ואולם – באופן עקרוני ומבלי להתייחס לטענות הצדדים במקרה דנן – אין מדובר במשוכה בלתי עבירה.
5.
אשר על כן, החלטתי להיעתר לבקשה במובן זה שהמועד להגשת ההליך הערעורי יוארך עד ליום 27.1.2019 כמבוקש. בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות. ככל שיוגש הליך ערעורי יצוין דבר הארכה בפתח ההליך והחלטתי זו תצורף כנספח.
ניתנה
היום, י"א בשבט התשע"ט (17.1.2019).
רון גולדשטיין, שופט
ר ש ם