פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"מ
5655/16 - ג'
לפני:
כבוד הרשם גלעד לובינסקי זיו
המבקשים:
1.
בטיטו שלומי
2. עוקב יאיר
נ ג ד
המשיבה:
רשות מקרקעי ישראל
בקשה להארכת מועד לנקיטת הליך
החלטה
לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בבאר-שבע מיום 25.5.2016 (עת"מ 59530-02-16), בגדרו נדחתה עתירת המבקשים כנגד החלטת רשות מקרקעי ישראל שעניינה ביטול זכייתם של המבקשים במגרשים לבנייה עצמית בישוב אבן שמואל. המשיבה מתנגדת לבקשה.
בקשת הארכה מבוססת, בעיקרה, על טענת המבקשים לפיה טעו לסבור כי הסמכות להארכת מועד להגשת הערעור נתונה בידי בית המשפט לעניינים מינהליים, ועל כן לכתחילה הגישו את בקשת הארכה לבית המשפט האמור. ואולם, ספק בעיניי אם עלה בידי המבקשים להרים את הנטל להוכיח כי הטעות האמורה הייתה בלתי נמנעת באורח סביר (ראו והשוו, בש"מ 6229/11
דון יחיא נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה, חיפה (10.1.2012)). ברי כי אין די לעניין זה בהפניה ל תקנה 38 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000, אשר כלל אינה עוסקת בשאלת זהותה של הערכאה המוסכמת להאריך את המועד להגשת הליך ערעורי (בהקשר זה ראו למשל, ח' בן-נון וט' חבקין הערעור האזרחי
(מהדורה שלישית, 2012), עמ' 183).
לכך מצטרפת העובדה, כי הטעם העומד בבסיס בקשת הארכה שהוגשה (בשגגה) לבית המשפט לעניינים מינהליים היה עומס עבודה של בא כוח המבקשים. הגם שנימוק מעין זה עשוי, בנסיבות מסוימות, להצדיק מתן ארכה להגשת הליך ערעורי, עוצמתו פחותה במידה ניכרת מנימוק שעניינו אי הגשת ההליך הערעורי במועד מחמת נסיבות חיצוניות שאינן תלויות בבעל הדין או בבא כוחו (השוו למשל,
בר"מ 6094/13 מדהנה נ' המשרד לקליטת עליה , פיסקה 9
(10.12.2013) ). אף לא נעלמה מעיניי טענת המשיבה בדבר "מעשה עשוי", אשר יש בה כדי להשליך על סיכוייו הלכאוריים של הערעור.
חרף האמור, בסופו של יום החלטתי להיעתר לבקשת הארכה תוך חיוב המבקשים בהוצאות לטובת המשיבה (לאיזון מעין זה בנסיבות דומות השוו, רע"א 3776/16 גנים נ' רחל (15.8.2016)).
כך, בשים לב למשקלם המצטבר של השיקולים הבאים: ראשית , בקשת הארכה הוגשה לבית המשפט לעניינים מינהליים בתוך המועד להגשת הערעור, נתון המחליש עד מאד את אפשרות ההסתמכות על פסק הדין ומהווה שיקול של ממש לטובת היענות לבקשה. שנית , גם אם אופן התנהלותם של המבקשים אינו משביע רצון, לא התרשמתי כי הוא נבע מזלזול בבית המשפט או מחוסר תום לב. ושלישית , עסקינן בערעור בזכות (להבדיל מבקשת רשות ערעור), ובכגון דא ראוי ליתן משקל מוגבר לזכות הגישה לערכאות.
אשר על כן, הבקשה מתקבלת. בנסיבות העניין יהיו המבקשים רשאים להגיש את הערעור עד ליום 20.9.2016. ככל שיעשו כן, עליהם לציין את דבר הארכה בפתח הערעור ולצרף החלטה זו כנספח לו. המבקשים יישאו בשכר טרחת עורך דין בסך 2,000 ₪ לטובת המשיבה.
המזכירות תמציא החלטה זו לידי המבקשים ללא דיחוי באמצעות הפקסימיליה, ואף תעדכן אותה טלפונית בדבר תוכנה תוך עריכת תרשומת מתאימה.
ניתנה היום, ט' באלול
התשע"ו (12.9.2016).
גלעד
לובינסקי זיו, שופט
ר
ש ם