בש"א 3203/19 מראד שוויקי נ. מחמוד מחמד קנדיל ז"ל

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 1.4.2019 (רע"א 10502-10-18, כבוד השופטת ע' זינגר ; להלן: ההחלטה ).

בבקשה שלפניי טוען בא-כוח המבקש כי נוכח עומס רב בו שרוי משרדו ובשים לב לכך שהוא עורך הדין היחיד במשרד, נדרש לו שבוע נוסף להגשת בקשת רשות ערעור. המשיב מתנגד לבקשה.

אין בידי להיעתר לבקשה שבכותרת. המועד להגשת בקשת רשות הערעור הוא יום 9.5.2019 (בהתחשב בפגרת הפסח), בעוד הבקשה שלפניי הוגשה ביום 12.5.2019, דהיינו לאחר המועד הקבוע בדין להגשתה של בקשת רשות ערעור. כל שנטען בבקשה הוא לעומס בו מצוי משרדו של בא-כוח המבקש אשר ככלל אינו מהווה "טעם מיוחד" המצדיק היעתרות לבקשה להארכת מועד לנקיטת הליך ערעורי (ראו והשוו: ב"ש 1017/82

בויארין

נ' אברבך , פ''ד לז(1) 419 (1983); בש"א 5800/06 עדאל נ' מדינת ישראל (25.7.2006); בש"מ 5655/16 בטיטו נ' רשות מקרקעי ישראל (12.9.2016)). לא זו אף זו, אלא שגם לא צורף תצהיר התומך בטענה זו. די בטעמים אלו בכדי לדחות את הבקשה שבכותרת.

הבקשה נדחית אפוא. המבקש יישא בהוצאות המשיב בגין בקשה זו בסך של 1,000 ש"ח.