בש"א 7026/19 רז א.מ.ל.ד ייעוץ השקעות ונכסים בע"מ נ. אלה ר. והנדסת בנין הש

זוהי בקשה להארכת מועד לנקיטת הליך ערעורי על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת ח' זנדברג ) בה"פ 40812-02-19 מיום 11.9.2019 (להלן: פסק-הדין ). בפסק-הדין נדחתה תובענת המבקשות לסעד הצהרתי ולצו עשה בעניין פרשנותו של הסכם שנכרת בין הצדדים.

הבקשה להארכת מועד הוגשה על ידי המבקשות ביום 28.10.2019 ובמסגרתה עתרו הן להארכת מועד להגשת ההליך הערעורי עד ליום 1.12.2019 (להלן: הבקשה להארכת מועד ). במסגרת הבקשה טענו המבקשות כי הארכה המבוקשת נחוצה להן בשל עומס עבודה כבד ובלתי שגרתי המוטל על באי-כוחן אשר נובע, בין היתר, מתקופת החגים שנסתיימה זה עתה. עוד ציינו המבקשות כי הסוגיה שנדונה בפסק-הדין הינה תקדימית ו"בעלת חשיבות רבה".

בהחלטתי מיום 28.10.2019 קבעתי כי המשיבים רשאים להשיב לבקשה להארכת מועד עד ליום 10.11.2019. ואולם בטרם הוגשה תשובה זו הגישו המבקשות ביום אתמול (30.10.2019) בקשה להבהרת ההחלטה מיום 28.10.2019 (להלן:

בקשת ההבהרה ). בבקשת ההבהרה ציינו המבקשות כי המועד האחרון להגשת הערעור הינו ביום 3.11.2019, כלומר בטרם המועד שבו רשאים המשיבים להשיב לבקשה להארכת מועד (יוער כי מבדיקה שנערכה על ידי בית המשפט נראה כי המועד האחרון להגשת הערעור הינו ביום 4.11.2019). על רקע זה עתרו המבקשות למתן הבהרה שלפיה המועד להגשת הערעור יידחה עד שלושה ימים לאחר מועד ההחלטה בבקשה להארכת מועד או עד למועד שייקבע בהחלטה בבקשה להארכת מועד, לפי המאוחר.

בהחלטתי מיום אתמול (30.10.2019) קבעתי כי המשיבים רשאים להתייחס לבקשת ההבהרה עד היום (31.10.2019). בתשובה שהוגשה היום בחרו המשיבים להתייחס לבקשה להארכת מועד לגופה

(ולא רק לבקשת ההבהרה). בהתחשב בהשתלשלות דיונים זו ראיתי מקום להכריע כבר עתה בבקשה להארכת מועד.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים באתי לכלל מסקנה כי אין מקום למתן הארכה המבוקשת.

בהתאם לתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 היה על המבקשות להצביע על "טעם מיוחד" המצדיק את הארכה שנתבקשה על ידן. הטענה המרכזית העומדת בבסיס הבקשה, בדבר עומס עבודה, הועלתה במקרה דנן באופן בלתי מפורט ולא כללה הסבר מניח את הדעת מדוע לא ניתן היה להיערך מבעוד מועד לעומס העבודה (אשר נבע, בהתאם לבקשה, מתקופת החגים). בנסיבות אלה ובהתאם לפסיקה אין בטענה זו כדי להקים כשלעצמה טעם מיוחד להארכת מועד (ראו מבין רבים, ב"ש 1017/82

בויארין

נ' אברבך , פ''ד לז(1) 419 (1983); בש"א 5800/06 עדאל נ' מדינת ישראל (25.7.2006); בש"מ 5655/16 בטיטו נ' רשות מקרקעי ישראל

(12.9.2016)). לכך יש להוסיף כי הבקשה אף לא נתמכה בתצהיר. כמו כן, הטענה בדבר היותה של הסוגיה המשפטית שנדונה בפסק-הדין "תקדימית" ו-"בעלת חשיבות רבה" הועלתה באופן לקוני וגם בה אין כדי לבסס טעם מיוחד בנסיבות המקרה.

על רקע זה אין מקום למתן ארכה בת כחודש ימים לצורך הגשת ההליך הערעורי. עם זאת, לנוכח העובדה שהבקשה להארכת מועד הוגשה בתוך

המועד לנקיטת הערעור, כך שלא יכול היה להתגבש אצל המשיבים אינטרס הסתמכות לגיטימי על סופיותו של פסק-הדין (לחשיבותו של שיקול זה ראו למשל, רע"א 3776/16 גנים נ' רחל (15.8.2016)), ראיתי לנכון ליתן למבקשות ארכה קצרה ביותר להגשת ההליך.

בנסיבות העניין יוארך המועד להגשת ההליך עד ליום 10.11.2019. ככל שיוגש הליך כאמור יצוין דבר הארכה בפתח ההליך והחלטתי זו תצורף כנספח. בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות.