פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
531/20
לפני:
כבוד הרשמת שרית עבדיאן
המבקשים:
1. פקיד שומה חיפה
2. מנהל מע"מ חיפה
נ ג ד
המשיב:
יעקב פאר
בקשה להארכת מועד
להגשת ערעור מיום 20.1.2020
החלטה
לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 16.12.2019 (ע"מ 56015-12-11) ב-60 ימים (עד ליום 6.4.2020). לטענת המבקשים הארכת המועד דרושה להם לצורך קבלת החלטה האם להגיש את הערעור, וככל שיוחלט להגישו – לשם עריכת הודעת הערעור. המבקשים טוענים כי לשם קבלת החלטה כאמור יש צורך בפגישה אשר "לנוכח אילוצי יומנם של כל הגורמים הצריכים לעניין", המועד המוקדם ביותר לקיומה הוא יום 6.2.2020. עוד נטען כי הארכת המועד נדרשת נוכח עומס עבודה של בא-כוח המבקשים ובהתחשב במורכבות התיק והיקפו.
המשיב מתנגד לבקשה.
לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה. כידוע, בהתאם לתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הארכת מועד להגשת ערעור תינתן רק בקיומם של "טעמים מיוחדים שירשמו". היינו, נקודת המוצא היא כי בעל דין נדרש לעמוד במועדים הקצובים בדין להגשת הליך ערעורי. ואכן, בפסיקה נקבע כי ככלל עומס עבודה חריג אינו מהווה "טעם מיוחד" המצדיק היעתרות לבקשה להארכת מועד לנקיטת הליך ערעורי (ראו: ב"ש 1017/82
בויארין
נ' אברבך , פ''ד לז(1) 419 (1983); בש"א 5800/06 עדאל נ' מדינת ישראל (25.7.2006); בש"א 6850/19 פלוני נ' פלוני (29.10.2019)) וכי "לא בנקל יהיה בכוחה של טענה בדבר עומס עבודה כדי להצדיק מתן ארכה, שאם לא כן יהפכו המועדים לאות מתה" (ראו: בש"א 6284/14 מדינת ישראל נ' פרץ (9.11.2014)). בענייננו, אני סבורה כי הקושי בקביעת מועד לפגישה – אשר לא פורט כדבעי – אינו מהווה "טעם מיוחד" להארכת מועד להגשת הערעור. בנוסף, לא מצאתי כי יש בטענות המבקשים לעומס עבודה כדי להצדיק מתן ארכה כה משמעותית להגשת הערעור, ובפרט אני סבורה כי יש לתת בענייננו משקל גם לאינטרס הלגיטימי של המשיב לסופיות הדיון.
אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, כ"ד בטבת התש"ף (21.1.2020).
שרית עבדיאן
ר ש מ ת