בש"א 1832/10 ד.ש. אל מרום בע''מ נ. השתתפויות בנכסים בישראל בע''מ -סניף ב'

1.

המבקשים, שאינם מיוצגים, הגישו ביום 7.3.2010 בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, מיום 31.12.09, בבש"א 2698/09 (ע"א 1068/09). בהחלטה נדחתה עתירת המבקשים להאריך להם את המועד להגשת הליך ערעורי. בית המשפט ציין בהחלטתו כי: "העובדה שלמבקשים לא היו המוצגים שבתיק, אינה עילה להארכת מועד כיוון שיכלו לפנות לב"כ לקבל המסמכים או לצלם אותם מתיק בית המשפט, מה גם שלא פורט כלל מתי פנו לב"כ". בבקשה שלפניי נטען כי המבקשים לא ידעו על החלטה זו עד ליום 15.2.2010, בשל השביתה היזומה במערכת המשפט בבאר שבע ועיצומי העובדים, ובשל סיום התקשרותם עם באי-כוחם ביום 12.1.2010. המבקשים ציינו בבקשה כי "גם אם יודעו באי כוחם של המבקשים דאז, לא ידעו את המבקשים ולא ידעו על כך". עוד נכתב בבקשה כי המבקשים פעלו בתום-לב.

2.

לאור אי הבהירות לגבי מועד המצאת ההחלטה של בית המשפט המחוזי, הוריתי למבקשים להודיע, בצירוף תצהיר או אסמכתא, מהו התאריך שבו הומצאה החלטת בית המשפט המחוזי לעורך הדין שייצג אותם. המבקשים הודיעו כי עד ליום סיום ההתקשות עם עורכי הדין לא ידעו המבקשים על החלטת בית המשפט המחוזי, וכי עורכי הדין לא עמדו בקשר עם המבקשים ולכן גם אם עודכנו על דבר ההחלטה, הם לא עדכנו את המבקשים עצמם. לפיכך הבהירו המבקשים כי אין באפשרותם לדעת מהו התאריך שבו הומצאה ההחלטה לבא כוחם. טענות אלה נתמכו בתצהיר.

3.

אלא שעיון בהסכם שצורף לבקשה, בדבר סיום ההתקשרות בין המבקשים לבין באי כוחם, מלמד כי המבקשים יודעו על דבר החלטת בית המשפט המחוזי למצער ביום חתימת ההסכם (12.1.2010). בסעיף 3(א) להסכם נאמר כי המבקשים קיבלו הסבר בדבר סטאטוס הטיפול בתיקים, והוסבר להם, בין היתר, כי בקשה לבית המשפט המחוזי בתיקים נשוא ענייננו נדחתה "ועליהם להגיש באופן מיידי בקשת רשות ערעור לבית המשפט עליון, אם ברצונם להתנגד להחלטה, המצ"ב כנספח 'ב'". הנה כי כן, למבקשים נמסר על החלטת בית המשפט המחוזי וככל הנראה החלטה זו צורפה כנספח להסכם. בכך יש כדי לסתור את טענת המבקשים כי באי כוחם דאז לא דיווחו להם על ההחלטה וכי רק ביום 15.2.2010 נודע להם אודותיה. על רקע זה, ולמקרא הבקשה, לא מצאתי טעם מיוחד להארכת המועד המבוקשת.

הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה – אין צו להוצאות.