פרטי ההליך
בית המשפט העליון
בש"א 97 /
1854
בפני:
כבוד הנשיא א' ברק
המערער
ת :
צוק אור בע"מ
נגד
המשיבים
:
1.
קמור רכב בע"מ
2.
אחיעז אהרון
3.
וייס רון
4.
ברנר דן
5.
וייס יואל
6.
Bayerische Motoren Werke (BMW) AG
ערעור
על החלטת הרשמת, השופטת א' אפעל-גבאי,
בבש"א
913/97, מיום 6.3.97
בשם
המערערת: עו"ד יעקב קלדרון; עו"ד רקפת
פלד
בשם
המשיבים: עו"ד יהודה טלמון
החלטה
בפני ערעור על החלטת הרשמת, השופטת אפעל-גבאי, לפיה נדחתה בקשת המערערת להארכת מועד לשם הגשת בקשת רשות ערעור (בש"א 913/97 מיום 6.3.97).
1.המערערת הגישה תביעה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו נגד המשיבים (ת.א. 1001/96). התביעה הינה בגין טענה להפרת פטנט ישראלי הרשום על שם המערערת, ונושאו מתקן למניעת גניבות רכב. תוקפו של הפטנט עד ליום 2.7.98. בין הנתבעים, חברת קמור רכב בע"מ (משיבה מס' 1), שהינה יבואנית ומפיצה ראשית של מכוניות המיוצרות על ידי החברה הגרמנית הנודעת בכינויה " BMW " ( Bayerische Motoren Werke (WMW) AG ). המערערת ביקשה מבית המשפט להורות על המצאת כתבי בי-דין לחברת BMW , על ידי המצאתם למשיבה מס' 1. שכן, נטען, כי המשיבה מס' 1 מהווה מורשה בהנהלת העסקים של חברת BMW . בקשה זו נדחתה. נקבע (ב25.9.96-), על ידי כבוד השופט א' שלו, כי אין מעמדה של המשיבה מס' 1 עולה כדי "מורשה". לפיכך, אינה מוסמכת להמציא כתבי בי-דין לחברה הגרמנית BMW (המרצה 11929/96).
2.כנגד החלטה זו פעלה המערערת בשני מישורים. המישור
האחד , הינו הגשת בקשת רשות ערעור (בר"ע 6930/96) לבית משפט זה. הבקשה הוגשה במועד (ב6.10.96-). המישור האחר , הינו הגשת בקשה לבית המשפט המחוזי, להיתר המצאה אל מחוץ לתחום. בקשה זו נתקבלה. הרשמת, השופטת סוקולוב, הורתה שההמצאה תבוצע בהתאם להוראות אמנת האג (המרצה 12294/96, מיום 14.10.96). לפיכך, ביקשה המערערת את מחיקת בקשת רשות הערעור (בר"ע 6930/96) שהוגשה לבית משפט זה. הבקשה נמחקה (ב28.10.96-).
3.דא עקא, שהמערערת נתקלה בקשיים בהמצאת כתבי בי-דין אל מחוץ לתחום. ניסיונה להמציאם ישירות בדואר נתקל בסירוב רשויות גרמניה. לפיכך, ביקשה "לחדש" את בקשת רשות הערעור (בר"ע 6930/96) שהגישה לבית משפט זה. בקשה זו נדחתה. נקבע על ידי כבוד הרשמת, השופטת אפעל-גבאי, כי:
"העובדה שעל המבקשת ללכת עתה בדרך המלך ולבצע את המצאת כתבי בי-הדין למשיבה השישית על פי הוראות האמנה באמצעות הרשות המרכזית של המדינה המתבקשת, אינה מהווה טעם מיוחד להארכת המועד" (בש"א 913/97, מיום 6.3.97).
מכאן ערעור זה.
4.טענות המערערת בפני הן אלו: האחת , כי המשיבה מס' 1 הינה יבואנית בלעדית של רכבי חברת BMW . לפיכך, היא "מורשה" לצורך המצאת כתבי בי-דין לחברת BMW . עם זאת, היא מסרבת להמציאם, ואף גורמת לדחיית דיוני בית המשפט בטענה שאינה יכולה להתגונן כראוי ללא אותה ההמצאה. התנהגות המשיבה מס' 1 עולה בנסיבות אלו כדי חוסר תום לב. השניה , כי היא קיבלה הדרכה שגויה ממשרד החוץ, לפיה ניתן להמציא כתבי בי-דין ישירות לגרמניה באמצעות הדואר. האיחור בהגשת בקשת רשות ערעור נובע איפוא מנסיבות שאינן בשליטתה. השלישית , כי המצאת כתבי בי-דין לפי אמנת האג הינה הליך ממושך. אורך בין ששה לחמישה-עשר חודש. המצאה שכזו, תסכל את תביעתה. שכן, הפטנט - אשר על הפרתו נסובה התביעה - יפוג (ב2.7.98-). הרביעית , כי סיכוייה בבקשת רשות ערעור טובים. כי אין להפוך הפרוצדורה ל"מיטת סדום שבה מקצצים את רגליו או מתיזים את ראשו של בעל דין". מחיקת הבקשת רשות ערעור על ידה - שאת חידושה מבקשת עתה - נבעה מתום ליבה. רצונה למנוע נהול שני הליכים דיוניים במקביל. אל לה לההפך לרועץ.
5.המשיבים - בתגובתם לערעור זה - משיבים: האחת , כי המערערת נקלעה למצבה באשמתה. היא לא קבלה הדרכה שגויה ממשרד החוץ. אבדן הזמן על ידה נגרם בשל ניסיונה "לעקוף" את הוראות אמנת האג. עדיין פתוחה בפניה הדרך להמצאה כדין. השניה , כי אין למערערת סיכויים טובים להצליח בבקשת רשות הערעור. לפיכך, מן הדין לדחות ערעור זה.
6.דין הערעור להידחות. המועד להגשת בקשת רשות ערעור קבוע בתקנה 399 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984- (להלן - התקנות), והינו תוך שלושים ימים מיום שניתנה החלטת בית המשפט המחוזי. לפיכך, הארכת המועד תנתן רק "מטעמים מיוחדים שיירשמו" (תקנה 528 לתקנות). כאן בחרה המערערת למחוק ערעורה, שהוגש במועד. במקומו בחרה היא לפנות בהיתר המצאה אל מחוץ לתחום. משמצאה כי מסלול זה ארוך הוא, מבקשת היא "להחיות" שוב ערעור זה. אין היא מעלה כל טעם מיוחד המצדיק הענות לבקשתה. לפיכך, נדחתה בקשתה על ידי הרשמת. לא מצאתי מקום להתערב בהחלטת הרשמת. הערעור נדחה.
ניתנה היום, ב' בניסן התשנ"ח (29.3.98).
ה
נ ש י א
העתק מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
97018540.
A02
/דז/