בש"א 1886/13 גיא פזי נ. הראל חברה לביטוח בע''מ

1.

בפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כב' השופט י' ענבר) מיום 23.1.2013, אשר דחה בקשה לאישור תובענה כייצוגית נוכח הודעה בדבר חדילה מגבייה שהגישה המשיבה 2, אך פסק לטובת המבקש גמול.

הבקשה, ועמה עותק של הודעת הערעור, הוגשו ביום 11.3.2013, יום לאחר שחלף המועד להגשת הערעור. בבקשה ציין המבקש - אשר אינו מיוצג - כי האיחור הקל בהגשת ההליך נבע מכך שביום האחרון להגשת ההליך הגיע לבית המשפט לצורך הגשתו אך הופתע לגלות כי אין בבית המשפט או בסביבתו הקרובה מדפסת לשירות הציבור. לטענתו מטעם זה נדרש לו יום נוסף להגשת ההליך בפועל.

2.

המשיבות מתנגדת לבקשה. לטענתן הבקשה אינה מקימה "טעם מיוחד" המצדיק את הגשת הערעור באיחור, בהדגישן כי טעות משרדית אינה מהווה טעם מיוחד כאמור. כן טוענות המשיבות כי סיכויי הערעור לגופו אינם טובים.

בתשובה שהגיש מדגיש המבקש, בין היתר, את החשיבות הציבורית בבירור הערעור.

3.

שקלתי את טענות הצדדים ובאתי למסקנה כי דין הבקשה להארכת מועד להתקבל תוך חיוב המבקש בהוצאות המשיבות.

צודקות המשיבות כי גם איחור של יום אחד בהגשת הליך ערעורי איחור הוא וכי ראוי היה שהמבקש יתמוך טענותיו העובדתיות בתצהיר.

יחד עם זאת, משך האיחור הוא שיקול רלבנטי בבחינת השאלה האם קיים "טעם מיוחד" למתן ארכה (ראו והשו בש"א 8199/12 רביבו נ' PMN VERWALTUNGS UND BETEILGUNGS (20.11.2012)), ובענייננו בנוסף לשיקול זה יש ליתן משקל לעובדה שהמבקש אינו מיוצג ומכאן טעותו; לכך שמדובר בהליך של ערעור בזכות; כמו גם לכך שהמשיבות לא טענו כי ביממה שחלפה מאז חלף המועד האחרון להגשת הערעור שינו מצבן לרעה. בנסיבות אלו, ומבלי להביע עמדה לגבי סיכוייו של הערעור לגופו, סבורני כי אין לחסום את דרכו של המבקש לבירור טענותיו בבית-משפט זה.

אשר על כן החלטתי לקבל את הבקשה להארכת מועד, אך להתנות את קבלתה לרישום של הודעת הערעור שצורפה לבקשת הארכה באישור שיציג המבקש, בתוך 7 ימים מעת המצאת החלטה זו, לפיו שילם לכל אחת מן המשיבות הוצאות בסך של 750 ש"ח.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים באמצעות הפקסימיליה, ללא דיחוי, וכן תתייק החלטה זו בתיקי השופטים.