פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
1911/19 -
א'
לפני:
כבוד הרשמת שרית עבדיאן
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. פלוני
2. פלוני
בקשה להארכת מועד
החלטה
1.
לפניי בקשה להארכת מועד להגשת הליך ערעורי על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 10.2.2019 בעמ"ש 2304-10-18 (להלן: פסק הדין ) וכן על החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 21.2.2019 (להלן: ההחלטה ).
2.
בית המשפט המחוזי דחה בפסק הדין ערעור שהגיש המבקש על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים מיום 18.9.2018 בעשותו שימוש בסמכותו לפי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. בקשה שהגיש המבקש ביום 20.2.2019 "לקיום דיון חוזר" בפסק הדין נדחתה במסגרת ההחלטה.
3.
המבקש עותר להארכת מועד להגשת הליך ערעורי על פסק הדין וההחלטה. לטענת המבקש יש להתחיל למנות את המועד להגשת הליך ערעורי הן על פסק הדין והן על ההחלטה מהיום בו תומצא ההחלטה לידיו (אשר, לטענתו, טרם הומצאה לו כדין). לחילופין עותר המבקש להארכת המועד להגשת הליך ערעורי עד לאחר 30 או 45 ימים מיום מתן ההחלטה בבקשתו. עוד נטען כי הארכת המועד נדרשת למבקש על מנת להסדיר את ייצוגו באמצעות הלשכה לסיוע משפטי. המשיב 1 מתנגד לבקשה.
4.
לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה לה וביתר החומרים לפניי לא ראיתי להורות על הארכת מועד.
5.
בנסיבות העניין שבהן המבקש ידע על מתן פסק הדין אולם בחר לנקוט בהגשת בקשה "לקיום דיון חוזר" חלף הגשת בקשת רשות ערעור, סבורני יש להחיל את "כלל הידיעה" באשר לתחילת מרוץ הזמנים להגשת הליך ערעורי על פסק הדין (ראו והשוו: בש"א 5690/18 ודובין נ' כונס נכסים רשמי , פסקה 8 (3.10.2018)). המבקש לא פירט בבקשתו אימתי ובאיזה אופן נודע לו על מתן פסק הדין והדבר עומד לחובתו, באופן המעלה ספק של ממש האם הבקשה להארכת מועד הוגשה בתוך המועד להגשת בקשת רשות ערעור. יחד עם זאת, אף אם הייתי מניחה כי הבקשה שבכותרת הוגשה בתוך המועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק הדין, סבורני כי היא אינה מניחה "טעם מיוחד" להארכת מועד. המבקש לא פירט בבקשתו מה המאמצים שעשה מול הלשכה לסיוע משפטי, באיזה מועד פנה לקבלת סיוע, ואף לא תמך את בקשתו במסמכים מתאימים. כמו כן, וזה שיקול חשוב לענייננו, לאחר שעיינתי בפסק הדין ובפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה סבורני כי סיכויי ההליך נמוכים עד מאד, וזאת בין השאר נוכח אמת המידה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". הדברים אמורים מקל וחומר באשר לסיכויי ההליך הערעורי בנוגע להחלטה אשר קלושים עד מאד, באופן שאינו מצדיק להיעתר לבקשה להארכת מועד למרות שהיא הוגשה בתוך המועד להגשת ההליך הערעורי.
6.
נוכח האמור מתייתרת הבקשה מטעם המשיבה 1.
7.
הבקשה נדחית אפוא. המבקש יישא בהוצאות המשיב 2 בסך של 1,000 ש"ח.
ניתנה
היום, ט' בניסן התשע"ט (14.4.2019).
שרית עבדיאן
ר ש מ ת