פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
2099/22
לפני:
כבוד הרשמת קרן אזולאי
המבקשות:
1. הראל חברה לביטוח בע"מ
2. הפניקס הישראלי חברה לביטוח
בע"מ
נ ג ד
המשיב:
גלי אלון בובר
בקשת המבקשות מיום
10.5.2022 להארכת מועד לנקיטת הליך ערעורי
החלטה
לפניי בקשה שנייה להארכת מועד לנקיטת הליך ערעורי על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת ג' כנפי-שטייניץ ) מיום 24.1.2022 בת"צ 43761-06-18. הבקשה הראשונה הוגשה ביום 27.3.2022, בהסכמת הצדדים. בהתאם להסכמה זו ניתנה הארכת מועד עד ליום 19.5.2022. ביום 10.5.2022 הוגשה הבקשה הנוכחית, בגדרה התבקשה הארכת מועד נוספת של 30 ימים, ועד ליום 19.6.2022. המבקשות ציינו שני נימוקים מרכזיים להארכת המועד המבוקשת: עומס עבודה כבד, שנוצר בחלקו בשל סיומה של חופשת לידה; והעובדה שהוגשו לאחרונה נגד המבקשות שלוש בקשות נוספות לאישור תובענות כייצוגיות, אשר מעוררות שאלות דומות ומסתמכות על ההחלטה נושא ההליך הערעורי.
המשיב התנגד לבקשה. המשיב טען כי ההסכמה להארכת המועד הראשונה ניתנה על יסוד הסכמת הצדדים כי לא תתבקש ארכה נוספת – ועניין זה אף נכתב במפורש בבקשה המוסכמת שהוגשה לתיק בית המשפט. על כן, נטען כי הבקשה הנוכחית מהווה הפרה של הסכמה זו. לגוף הדברים נטען עוד כי הבקשה אינה מניחה טעמים מיוחדים להארכת מועד.
כידוע, הארכת מועד לנקיטת הליך ערעורי עשויה להינתן בהתקיים טעמים מיוחדים בלבד, כאמור בתקנה 176(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. לא מצאתי כי המבקשות הצביעו על טעמים מיוחדים כאמור. ראשית , מדובר בהארכת מועד שנייה, לאחר שבהארכת המועד הקודמת ניתנה למבקשות ארכה של 45 ימים. בנסיבות אלה, עמד למבקשות פרק זמן ממושך לשם פתיחה בהליך ערעורי. שנית , הבקשה התבססה על עומס עבודה שנבע בחלקו מחזרה מחופשת לידה. אכן, במקרים מסוימים חופשת לידה תהווה טעם מיוחד להארכת מועד (ראו, למשל, בש"א 1640/19 אלום דן תורג'מן בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (13.3.2019)). אולם, בעניין הנוכחי נימוק זה עמד ביסוד הארכת המועד הראשונה, ועל כן, המבקשות צריכות היו להיערך לעניין זה מבעוד מועד (ובשים לב לכך שאין חולק כי חופשת הלידה הסתיימה). במיוחד הדברים אמורים על רקע פרק הזמן הממושך שחלף מאז ניתנה ההחלטה ביום 24.1.2022, ובהתחשב בעובדה שבבקשה הראשונה להארכת מועד נכתב במפורש כי "הוסכם בין הצדדים כי ההסכמה לארכה ניתנת בכפוף לכך שלא תתבקשנה ארכות נוספות".
המבקשות טענו עוד כי הליכים נוספים באותה סוגיה החלו בעקבות החלטת בית המשפט קמא לאשר את הגשת התובענה הייצוגית נגד המבקשות. על כן, נטען כי תהיה יעילות מערכתית אם התמונה המלאה תעמוד לפני בית משפט זה. לא מצאתי כי די בשיקול זה כדי להצדיק את הארכת המועד. העובדה שהוגשו הליכים אחרים אינה מייתרת את ההליך הערעורי, ואפשר שאף מקימה הצדקה להגיש את ההליך הערעורי במועד מוקדם (וזאת על רקע הטענה כי ההכרעה בדיון זה עשויה לייתר את ההליכים בערכאות הדיוניות). ממילא, המבקשות לא הבהירו כיצד ההתייחסות לקיומם של ההליכים בערכאות הדיוניות (שנפתחו, כאמור, רק לאחרונה) עשויה להשפיע על הפירוט הנדרש בהגשת ההליך הערעורי דנן.
בנסיבות אלה לא ראיתי להיעתר להארכת המועד שהתבקשה. עם זאת, בהתחשב בכך שהבקשה הוגשה טרם חלוף המועד האחרון לנקיטה בהליך ערעורי, ובשים לב לכך שתשובת המשיב הוגשה באיחור (הגם שהתנגדותו הובאה בגדרי הבקשה), מצאתי ליתן ארכה של מספר ימים לצורך הגשת הליך ערעורי.
על כן, המועד להגשת הליך ערעורי על פסק דינו של בית המשפט בירושלים בת"צ 43761-06-18 מיום 24.1.2022 (כב' השופטת ג' כנפי-שטייניץ ) מוארך בזאת עד ליום 24.5.2022.
החלטתי זו תצוין בפתח ההליך, ככל שיוגש, ותצורף לו כנספח.
ניתנה
היום, י"ד באייר התשפ"ב (15.5.2022).
קרן אזולאי, שופטת
ר ש מ ת