בש"א 21/17 פלוני נ. היועץ המשפטי לממשלה

בפניי השגה על החלטת מזכירות בית המשפט שלא לקבל לרישום הליך ערעורי הנסב על שמונה החלטות, ובקשה למתן ארכה להגשת ההליך "אם עבר תאריך כלשהו להגשת ערעור על החלטה".

לאחר שעיינתי בחומר שבתיק הגעתי למסקנה כי לא נפלה שגגה בהחלטת מזכירות בית המשפט שלא לקבל לרישום את ההליך שהגשתו התבקשה.

ראשית, המבקש מעונין להגיש הליך המופנה כלפי שמונה החלטות אשר ניתנו בהליכים שונים ובידי מותבים שונים. על פי סדרי הדין הנוהגים לא ניתן להגיש הליך "מאוחד" כזה (ויודגש כי בטענת המבקש בדבר קשר בין ההליכים וקווים משותפים, אותן העלה בהליך הערעורי גופו, אין כדי לאפשר ולהצדיק סטיה מסדרי הדין).

שנית, ההחלטות עליהן מעונין המבקש להשיג הן "החלטות אחרות". שש מן ההחלטות ניתנו על ידי רשמים של בית המשפט המחוזי, אחת מהן ניתנה על ידי רשמת בכירה של בית משפט השלום ואחת מהן ניתנה על ידי רשמת של בית המשפט לענייני משפחה. לפיכך לא נתונה למבקש זכות ערעור על איזו מן ההחלטות לבית משפט זה (ראו סעיפים 96(א1) ו-96(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח חדש], תשמ"ד-1984). אציין כי המבקש ער לכך שאין זוהי הערכאה המתאימה לערעור לפחות לגבי חלק מן ההחלטות, בציינו כי "מבוקש לערער כאן על החלטות רשמות מבית משפט בתל אביב, למרות העובדה שלכאורה המקום לערער הוא בבית משפט מחוזי בתל אביב", ולעניין ההשגה על החלטת רשמת בית המשפט לענייני משפחה ציין כי השופטת בפניה יובא הערעור ממילא גיבשה דעה שלילית נגדו. ואולם בטענה זו אין כדי להקנות למבקש זכות ערעור לבית משפט זה מקום בו זו אינה מוקנית לו לפי דין, ואין הוא יכול להחליט "לדלג" על ערכאה ערעורית. עוד אציין, בהתייחס לטענת המבקש בעניין, כי "הכובע" בו ניתנו ההחלטות - אשר בכולן צוין מפורשות כי המותב הוא רשם - אינו משתנה בשל החלטה קודמת שניתנה בידי אותו מותב, בה לא צוין כי זו ניתנת ב"כובעו" כרשם.

מטעמים אלו אין מקום לקבל את ההליך הערעורי לרישום ואף אין כל תוחלת במתן ארכה להגשתו בבית משפט זה (ובמאמר מוסגר אעיר בעניין זה כי המבקש לא פירט באיזה מועד הומצאה לידיו כל אחת מן ההחלטות, כך שבכל מקרה לא ניתן לבחון האם חל איחור בהגשת ההליך לגבי איזו מהן, לו המקום להשיג עליהן היה בבית משפט זה), וההשגה נדחית אפוא.