בש"א 2104/17 יפת לוי נ. רשות מקרקעי ישראל

1.המבקשים עותרים למתן ארכה להגשת ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בנצרת בו נדחתה המרצת פתיחה שהגישו המבקשים והתקבלה המרצת פתיחה שהגיש המשיב 3. עניינן של שתי המרצות הפתיחה שבמוקד פסק הדין בקביעת זהות הזכאים לקבל מהמשיבה 1, רשות מקרקעי ישראל, זכויות חכירה בחמש נחלות ביישוב פורייה.

הבקשה הוגשה יום לפני חלוף המועד שהיה נתון למבקשים להגשת הערעור (אם מונים את הימים מיום מתן פסק הדין. מועד ההמצאה לא צוין בבקשה), ונטען בה כי נדרשת ארכה כיוון שסמוך לפני מתן פסק הדין ולאחריו הגיע לידי המבקשים חומר רלבנטי מאת הממונה על חוק חופש המידע במשרד החקלאות ופתוח הכפר, וכי חומר נוסף צפוי להימסר להם. לדבריהם עליהם ללמוד את החומרים לפני הגשת הערעור, ועוד הוסיפו כי בדעתם לבקש להוסיף את המסמכים האמורים כראיות נוספות בערעור. עוד הוסיפו ועמדו המבקשים על היקף החומר הרלבנטי, ועל מצבם הרפואי של המבקשים 1 ו-2, אשר לפי הנטען פרטי ההליכים ידועים להם מידיעה אישית.

המשיבים 1, 3 ו-4 מתנגדים לבקשה, ואילו המשיב 2 נתן לה הסכמתו. אעיר כי נוכח היעדר המצאה של הבקשה, תגובת המשיב 3 לבקשה הוגשה ביום 1.1.2018.

2.לאחר שעיינתי בכל החומר שלפניי ושקלתי בדבר החלטתי להיעתר לבקשת הארכה, תוך חיוב המבקשים בהוצאות המשיבים 1 ו-3.

כאמור הטעם העיקרי עליו ביססו המבקשים את בקשת הארכה הוא קבלת חומרים שונים ממשרד החקלאות ופיתוח הכפר (לפי הנטען חלקם נמסרו להם וחלקם טרם נמסרו). נימוק זה אינו נקי מספקות, שהרי כפי שציינו המבקשים עצמם יהיה עליהם לעתור לצירופם של אותם חומרים כראיות נוספות בערעור ואין באפשרותם לצרפם ואף לא להפנות אליהם בערעור מטעמם כל עוד לא ניתן להם היתר לכך. כן דומני כי הארכה שהתבקשה בבקשה היתה ממושכת יתר על המידה, בהתחשב בטעם שבבסיסה ובנסיבות העניין בכללותן.

יחד עם זאת, למרות קושי זה סבורה אני, לאחר איזון בין כל השיקולים הרלבנטיים, כי הכף נוטה לעבר היעתרות לבקשה.

ראשית, כאמור לעיל הבקשה הוגשה לפני שהמועד להגשת הערעור חלף (ומתגובת המשיב 3 אף עולה כי תחילה הגישו המבקשים בקשת ארכה בבית המשפט המחוזי, כך שהמשיבים ידעו על כוונתם להגיש את הבקשה אף קודם להגשתה בבית משפט זה בפועל). בהינתן האמור לא

התגבשה הסתמכותם של המשיבים על סופיות פסק הדין, ונתון זה ממזער את הפגיעה בהם ותומך בקבלת הבקשה (ראו החלטת כב' המשנה לנשיאה א' רובינשטיין ב רע"א 3776/16

גנים נ' דרור , פסקה יג' (15.8.2016)).

שנית, יש ליתן משקל לכך שלמבקשים נתונה זכות ערעור על פסק הדין, וכן לעניינו של ההליך (זכויות במקרקעין).

שלישית, בניגוד לטענת המשיב 3 המבקשים הפקידו בפועל במזכירות בית המשפט עותק של הודעת הערעור במועד אשר עד אליו התבקשה הארכה, כך שאין לייחס להם חוסר תום לב במובן זה שנעשה על ידם נסיון לקבל ארכה מעבר לזו שהתבקשה תחילה.

שיקולים אלו מטים כאמור לטעמי את הכף להיעתרות לבקשה.

לצד זאת - היות שהתנהלות המבקשים אינה נקיה מספקות, כפי שציינתי לעיל, הודעת הערעור תתקבל לרישום בכפוף לאישור אותו יציגו המבקשים לפיו שילמו את הוצאות המשיבים 1 ו-3, אשר הגישו תגובה מנומקת מטעמם לבקשה. בנסיבות העניין תישא המבקשת בהוצאות המשיבים 1 ו-3 בסך של 2,500 ש"ח לכל אחד.

לאחר ובכפוף לאמור, ונוכח הימשכות ההליכים ובפרט האמור בסיפה לתגובת המשיב 3, יקבע היומן את הערעור לשמיעה בתוך פרק זמן של עד שישה חודשים למן מועד הפקדת העירבון.