פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
2107/18
לפני:
כבוד השופט י' אלרון
המבקשים:
1. מוחמד אבו טיר
2. אחמד אבו טיר
נ ג ד
המשיב:
תאופיק מוויס
בקשה לאיחוד דיון
בשם המבקשים:
יצחק גרינברג
המשיב:
בעצמו
החלטה
1.
בקשה לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לאיחוד הדיון בת"א 48553-09-17 (להלן: תובענת
המשיב ), המתנהל בבית משפט השלום בנצרת, עם הדיון בת"א 70620-01-18, המתנהל בבית משפט השלום בירושלים.
2.
במסגרת הבקשה נטען כי שתי התובענות מתייחסות לאותה מסכת עובדתית ומעלות שאלות משפטיות זהות. לפיכך טוענים המבקשים כי יש להורות על איחוד הדיון בתיקים לטובת היעילות הדיונית וכדי להימנע מהחלטות סותרות.
3.
המשיב מסכים לאיחוד הדיון בתובענות, אך מתנה את הסכמתו בקיום הדיון המאוחד בבית משפט השלום בנצרת. כיוון שאפשרות זו לא נכללה בגדרי הבקשה, יש לראות את עמדת המשיב כהתנגדות לאיחוד הדיון במתכונת המבוקשת.
4.
לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, הגעתי לכלל החלטה כי דין הבקשה להתקבל.
2.
כעולה מהבקשה ומכתבי הטענות המצורפים לה, השאלות העומדות במוקד התובענות קשורות בטיב ייצוגו של המשיב את המבקשים במסגרת הליך משפטי קודם (להלן: ההליך הקודם ), וכן בתמורה אשר לה זכאי המשיב עבור שירותיו. שוכנעתי כי בין השאלות קיימת השקה עניינית במידה שדי בה כדי להצדיק את איחוד הדיון לטובת היעילות הדיונית (בש"א 6608/14 ליבר נ' משרד קרמר-שפירא-שניידר ושות' (7.11.2014)).
3.
ביחס לזהות בית המשפט שבמסגרתו ינוהל הדיון המאוחד: אין חולק כי העובדה שמשרדו של המשיב ממוקם בנצרת הקנתה לבית משפט השלום בנצרת סמכות מקומית לדון בתובענת המשיב (כאמור בהחלטת בית המשפט הנכבד מיום 6.2.2018). עם זאת, לאור העובדה שההליך הקודם – אשר ביחס אליו ניתן הייצוג השנוי במחלוקת – התנהל בירושלים, ולאור מורכבות הטענות, אשר בירורן עשוי לחייב זימון עדים, סבורני כי לבית המשפט בירושלים עדיפות בבירור התובענות דנן.
1.
אשר על כן, הבקשה מתקבלת. הדיון בת"א 48553-09-17 יועבר לבית משפט השלום בירושלים ויאוחד שם עם הדיון בת"א 70620-01-18.
ניתנה
היום, כ"ז באדר התשע"ח (14.3.2018).
ש ו פ ט