בש"א 2133/16 עמותת רואד לקידום החינוך והרווחה נ. חוסאם יונס

1.לפניי בקשה להארכת מועד להגשתה של בקשת רשות ערעור על החלטות רשם בית-המשפט המחוזי בחיפה (ע"א 53648-03-14) מיום 19.10.2014 ומיום 29.10.2014. בפתח הדברים אומר כי לא ראיתי להיזקק לבקשה לגופה שכן דינה סילוק על הסף. על-מנת להבהיר נימוקיי לכך, אעמוד תחילה על העובדות הצריכות לעניין.

2.המשיב הגיש לבית משפט השלום בחיפה (ת"א 29072-04-13) תביעה בסדר דין מהיר לסילוק-יד מנכס מושכר ולסעדים כספיים כנגד המבקשים, שהנם עמותה וחבר בה. בהמשך, עברה התביעה להידון בסדר דין רגיל. ביום 26.2.2014 נתן בית-משפט השלום פסק-דין בהתאם לסעדים להם עתר המשיב בכתב-תביעתו, וזאת בהעדר התייצבות לדיון מטעם המבקשים. בקשה מטעם המבקשים לביטול פסק-הדין האמור נדחתה. על כך הגישו המבקשים ערעור לבית-המשפט המחוזי בחיפה, ונדרשו להפקיד עירבון בערעור. בסופה של דרך, ביום 19.10.2014 , הורה רשם בית-המשפט המחוזי על רישום הערעור לדחייה באין הפקדת עירבון. ביום 28.10.2014 הגישו המבקשים לרשם בית-המשפט המחוזי בקשה שכותרתה: "בקשה לאישור הפקדת עירבון וביטול החלטה". במסגרת אותה בקשה, עתרו המבקשים להארכת מועד להפקדת מלוא כספי העירבון ולביטול ההחלטה הקודמת מיום 19.10.2014. בקשה זו נדחתה בהחלטתו של רשם בית-המשפט המחוזי מיום 29.10.2014 . בחלוף למעלה משנה לאחר מכן, באוקטובר 2015, פנו המבקשים שוב לבית-המשפט המחוזי בבקשה לקבלת אורכה להפקדת העירבון. הבקשה נדחתה בהחלטת רשמת בית-המשפט המחוזי מיום 23.11.2015 , במסגרתה ציינה הרשמת כי אינה יושבת כערכאת ערעור על החלטותיו של רשם בית-המשפט המחוזי מימים 19.10.2014 ו- 29.10.2014.

ביום 14.03.2016 הגישו המבקשים את ההליך שבכותרת, במסגרתו הם עותרים להארכת מועד להגשתה של בקשת רשות ערעור על החלטותיו של רשם בית-המשפט המחוזי מימים 19.10.2014 ו- 29.10.2014. המשיב מתנגד לכך מטעמים עליהם עמד בתגובה שצורפה לבקשה.

3.החלטת רשם בית-המשפט המחוזי מיום 29.10.2014, אשר דחתה את בקשת המבקשים להארכת מועד להפקדת עירבון ולביטול ההחלטה הקודמת מיום 19.10.2014, היא בגדר "החלטה אחרת" של הרשם. לפיכך, ההשגה עליה אינה לפני בית-המשפט העליון (ראו: סעיף 96(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, הקובע כי: "החלטה אחרת של רשם שאינו רשם בכיר ניתנת לערעור לפני בית המשפט שבו הוא משמש רשם, ורשאי בית המשפט לדון בו בשופט אחד"; עוד ראו והשוו: ע"א 10264/06 ליבוביץ נ' מיסטר מאני ישראל (1977) בע"מ , פסקאות 12-13 (27.3.2007) מפי כב' השופטת (כתוארה אז) נאור).

4.אשר להחלטת רשם בית-המשפט המחוזי מיום 19.10.2014 - במסגרת אותה החלטה, לא הורה הרשם על דחיית הערעור, אלא הורה על רישום הערעור לדחייה מחמת אי הפקדת עירבון (החלטה שהיא בגדר "החלטת התראה" טרום דחייה, בלשונו של כב' השופט הנדל). (ראו: תקנה 431 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; עוד ראו: רע"א 9422/10 חטיב נ' אזברגה , פסקאות 5 ו- 7 (14.3.2012) מפי כב' השופט הנדל; בש"א 5822/05 לה נסיונל חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' אלמלם , פסקה 11 (28.6.2006) מפי כב' השופטת (כתוארה אז) נאור). יוער כי בדיקה במערכת נט-המשפט העלתה כי לאחר מתן ההחלטה מיום 19.10.2014 אודות רישום הערעור לדחייה, לא ניתנה החלטה המורה על דחיית הערעור, כך שההחלטה הנדונה לא "נבלעה" בפסק-דין מאוחר לה. מאחר שעסקינן בהחלטה המורה על רישום הערעור לדחייה (להבדיל מדחייתו), המסקנה המתבקשת גם בהקשר זה היא כי מדובר ב"החלטה אחרת" של הרשם ולא ב"פסק-דין". לפיכך, ההשגה על ההחלטה האמורה אינה לפני בית-המשפט העליון (ראו: פסקה 3 לעיל).

5.משבית-המשפט זה אינו הערכאה המתאימה להגשת הליך ערעורי על החלטותיו הנדונות של רשם בית-המשפט המחוזי, ממילא אין תוחלת בהגשת בקשה להארכת מועד להגשת ההליך כאן, ודינה של בקשת האורכה המונחת לפניי להיות מסולקת על הסף. זאת, בלא להידרש לבקשת האורכה לגופה, לרבות לשאלה האם הוצג "טעם מיוחד" לשיהוי המשמעותי בהגשת הבקשה, ולשאלת סיכוייו הלכאוריים של ההליך הערעורי (שאלות שצריכות להתברר לפני הערכאה המוסמכת בדבר).

6.סיכומם של דברים; הבקשה להארכת מועד מסולקת על הסף מן הטעם שבית-משפט זה אינו הערכאה המתאימה להגשת הליך ערעורי על החלטותיו הנדונות של רשם בית-המשפט המחוזי. אין צו להוצאות.