בש"א 2137/11 חברת החשמל לישראל בע"מ נ. טל אריאל

בפניי בקשה להעברת מקום דיון לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ) בתובענה שהגיש המשיב נגד המבקשים (נתבעים) 4-1 במסגרת ה"פ 21813-02-11 מבית משפט השלום בתל-אביב-יפו לבית משפט השלום בירושלים.

1.

עניינה של התובענה בבקשת המשיב לקבל סעד הצהרתי באשר להיקף חובותיו לחברת חשמל ובאשר לאי-חוקיות פעולותיה לשם גביית החובות הנטענים על ידה, לרבות החתמתו על הסכם להחזר חובות וניתוק דירתו מזרם החשמל. התובענה הוגשה הן כלפי חברת החשמל לישראל בע"מ ( המבקשת 1) ומנהלה הכללי (המבקש 2), והן כלפי הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל (הנתבעת 3) וכלפי אחד מעובדי חברת החשמל (הנתבע 4).

2.

המבקשים 2-1 משתיתים את בקשתם להעברת מקום דיון על יסוד שני אדנים. ראשית, נטען כי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובת העברת מקום הדיון מבית משפט השלום בתל-אביב-יפו לבית משפט השלום בירושלים. בהקשר זה, נטען כי החובות מושא התובענה נוצרו בגין שימושים של המשיב במספר מקומות בירושלים ובמבשרת ציון. עוד נטען כי עניינו של המשיב טופל על ידי עובדי חברת חשמל במחוז ירושלים בלבד וכי זה מקום מושבם של מרבית העדים הרלוונטיים מטעם המבקשים 2-1, וככל הנראה גם מקום מושבם של העדים מטעם המשיב. שנית, נטען

כי הגשת התובענה בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו מהווה ניצול לרעה של הליכי משפט. לביסוס טענתם, מציינים המבקשים 2-1 כי הליכים קודמים רבים שיזם נגדם המשיב נדחו בבית משפט השלום בירושלים ועל כן נראה כי המשיב מנסה כעת את מזלו בערכאה חדשה. כן נטען, כי בת זוגו של המשיב פתחה בהליך דומה בבית משפט השלום בירושלים (ה"פ 102-03-11), וכי מן הראוי לאחד את הדיונים בהליכים אלו.

3.

לטענת המשיב, המייצג עצמו בהליך זה, דין הבקשה להידחות. בראשית תגובתו ציין המשיב כי מניעי הבקשה פסולים היות ו"למבקשת מהלכים אצל רוב שופטי ביהמ"ש" בעיר ירושלים. אציין מיד כי טענה זו נטענה בעלמא, היא אינה ראויה להתייחסות ומוטב היה אילו לא נטענה כלל. לגופם של דברים, שוטח המשיב את מלוא טענותיו ביחס להתנהלותה של חברת חשמל ומבקש להבהיר כי לבית משפט השלום בתל-אביב-יפו הסמכות לדון בעניינו, בשל העובדה כי חברת החשמל מפעילה סניפים גם בעיר תל-אביב-יפו. עוד טוען המשיב כי מרכז חייו בעת הנוכחית הינו בתל-אביב וכי יש לו זכויות בדירה המצויה בעיר זו. לבסוף, המשיב מבקש כי בית משפט זה יורה לבית משפט השלום בתל-אביב-יפו ליתן החלטה בהליכים השונים המתנהלים בפניו.

יצוין כי הנתבעת 3 הודיעה כי היא מותירה את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט וכי תגובתו של הנתבע 4 לא נתקבלה.

4.

דין הבקשה להעברת מקום דיון להתקבל. העילה המרכזית להעברת מקום דיון הינה מאזן הנוחות שבין הצדדים, כאשר על מבקש ההעברה להוכיח כי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובת העברת מקום הדיון. בנסיבות העניין, כאשר אין חולק כי מקום צריכת החשמל מושא החוב הינו בירושלים ובמבשרת ציון, ולאור העובדה כי בין הצדדים ניטשת מחלוקת באשר להיקפו של החוב ולהתנהלות עובדי חברת חשמל במחוז ירושלים, שוכנעתי כי זיקותיה המהותיות של התובענה הן לבית משפט השלום בירושלים וכי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובת ניהול התובענה בבית משפט זה. אכן, המשיב צודק בטענותיו באשר לסמכותו המקומית של בית משפט השלום בתל-אביב-יפו לדון בתובענה, אולם עסקינן בסמכות פורמאלית גרידא ובנסיבות אלה ייטה בית המשפט לעשות שימוש בסמכותו לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט (בש"א 3829/09 חברת החשמל בישראל-מחוז ירושלים נ' עירית עזון (לא פורסם, 8.7.2009)).

אשר לבקשה הנוגעת לאיחוד הדיונים, הרי שבמתכונתה הנוכחית דינה להידחות. בקשה זו לא נערכה בהתאם לתקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סד"א ) ואף לא צורפה לה עמדת התובעת בה"פ 102-03-11. עם זאת, יובהר כי אין בהחלטתי זו כדי למנוע מן המבקשים 2-1 להגיש בקשה לאיחוד דיונים בפני בית משפט השלום בירושלים בהתאם לתקנה 520 לתקנות סד"א, ככל שיימצאו לעשות כן.

אשר על כן, אני מורה בזאת מכוח הסמכות הנתונה לי על-פי סעיף 78 לחוק בתי המשפט על העברת מקום הדיון בה"פ 21813-02-11 (שלום – תל-אביב-יפו) מבית משפט השלום בתל-אביב-יפו לבית משפט השלום בירושלים. בנסיבות העניין, לא מצאתי ליתן צו להוצאות.