בש"א 2175/12 עמרן מתיא נ. מועצה מקומית טבעון

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק-דין של בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד סגנית הנשיאה ש' וסרקרוג), מיום 9.1.2012.

המשיבה, רשות מקומית, הגישה תביעה בסדר דין מקוצר כנגד המבקש, לתשלום דמי השתתפות בסלילת רחוב שבו מצוי נכס של המבקש. בקשתו של המבקש למתן רשות להתגונן נדחתה, וניתן פסק-דין על-ידי בית משפט השלום שחייב את המבקש בתשלום סכום התביעה. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורו של המבקש בכפוף להפקדת מלוא סכום החיוב בידי המשיבה. נקבע כי לכשיופקד מלוא סכום החיוב אצל המשיבה, והמשיבה תאשר זאת, תינתן למבקש רשות להתגונן מפני התביעה.

לאחר שניתן פסק-הדין הפקיד המבקש את סכום התביעה (קרן), אולם המשיבה הודיעה כי הסכום שאותו נדרש המבקש להפקיד הוא מלוא סכום החיוב על-פי פסק-הדין של בית משפט השלום. ביום 15.2.2012 ניתנה החלטה נוספת של בית המשפט המחוזי שבה נקבע כי היה על המבקש להפקיד את מלוא סכום החיוב, ולא את סכום התביעה בלבד. עם זאת בית המשפט מוכן היה להניח כי טעותו של המבקש הייתה בתום-לב, ועל כן ניתנה למבקש אפשרות להשלים את ההפקדה עד ליום 26.2.2012. המבקש לא עמד גם במועד זה ועל כן נקבע ביום 5.3.2012 כי פסק-הדין של בית משפט השלום עומד בעינו.

ביום 15.3.2012 פנה המבקש בבקשה להארכת מועד "לשם הזהירות". מדוע "לשם הזהירות"? משום שלדעת המבקש יש למנות את המועד להגשת בקשת רשות ערעור מיום 15.2.2012, קרי מן היום שבו ניתנה ההחלטה שקבעה את סכום ההפקדה. אומר מיד כי טענה זו יש לדחות. פסק-הדין של בית המשפט המחוזי ניתן ביום 9.1.2012, ואף אם אניח כי בית המשפט הבהיר את פסק-הדין בהחלטתו מיום 15.2.2012 – זאת מבלי לקבוע כי אכן היה צורך בהבהרה – אין בכך בלבד כדי להאריך מניה וביה את המועד להגשת הליך ערעורי על פסק-הדין (ראו והשוו ע"א 3832/10 מיטרני נ' מחלוף (טרם פורסם, 10.8.2010)).

עם זאת, ובהמשך לאמור בהחלטה מיום 15.2.2012, מוכן אני להניח כי טעותו של המבקש הייתה בתום-לב, וכי הצורך – מבחינתו – להגיש בקשת רשות ערעור, התחוור לו לאחר שניתנה ההחלטה מיום 15.2.2012. במצב דברים זה, לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מכאן ומכאן, ומבלי להביע עמדה לגבי סיכויי ההליך, באתי לכלל מסקנה כי האיזון הראוי מצוי במתן ארכה כמבוקש, אך זאת בכפוף לתשלום הוצאות המשיבה בסך של 3,500 ₪.

אשר על כן, אני מורה כדלקמן: המבקש ישלם למשיבה הוצאות בגין הבקשה שלפניי בסך 3,500 ₪ תוך 5 ימים מעת המצאת החלטה זו. המבקש יגיש אישור על ביצוע התשלום תוך 5 ימים, וכשיעשה זאת – ייפתח הליך של בקשת רשות ערעור. מובהר בזאת כי הגשת אישור כאמור מהווה תנאי למתן הארכת מועד. ככל שאכן ייפתח הליך של בקשת רשות ערעור, מתבקשת המזכירות לתייק בתיק גם את החלטתי-זו.