בש"א 2182/08 דניאל מקמלאן נ. יעקב מקמילן

עם מתן החלטתי מיום 20.3.08 הסתיים הטיפול בבקשה להארכת מועד. במצב דברים זה, ספק רב אם לבקשה לעיון חוזר בשאלת ההוצאות – אותה הגיש המבקש ביום

- 29.4.08 - יש עיגון בסדרי הדין. כעקרון, בכפוף לאפשרות לערער על פסיקת הוצאות, אין מקום לעיון מחדש בנושא זה. מעבר לנדרש אוסף כי גם לגופו של עניין אין בנטען בבקשה כדי לשנות מן המסקנה כי יש לחייב את המבקש בהוצאות. בעל דין המגיש הליך כלפי יריבו חייב להניח כי אותו יריב יזקק לשירותים משפטיים וישא בהוצאות כדי לעמוד על זכויותיו. כפועל יוצא מכך חייב בעל הדין היוזם הליך להניח כי אם הליך שנקט נמצא בלתי מוצדק, הוא יחויב בהוצאות. במקרה דנן הבקשה להארכת מועד לא ביססה "טעם מיוחד" כנדרש בדין להארכת מועד להגשת הליך. הבקשה, שלא היתה מוצדקת מלכתחילה, גרמה להטרחת בית המשפט ובעל הדין שכנגד, שנדרש להגיב לה. יש להניח כי המשיב, שנזקק לשירותים משפטיים, נשא בהוצאת בגין הבקשה, וראוי היה לזכותו בהן. הבקשה נדחית.