בש"א 2182/08 דניאל מקמלאן נ. יעקב מקמילן

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לרשות ערעור.

1.

ההליך נסוב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, אשר דן בערעור המבקש על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט המחוזי פסק כי הערעור הוא ערעור עובדתי במהותו ולאחר עיון בחומר לא שוכנע כי נפלה טעות כלשהי בקביעות העובדתיות של בית המשפט קמא. כן נפסק כי המסקנות המשפטיות של בית המשפט קמא הינן מבוססות, ולא נפל בהן פגם כלשהו המחייב את התערבות ערכאת הערעור. נפסק, איפוא, כי הערעור, שלכתחילה לא היה צריך להגישו, נדחה.

2.

פסק הדין ניתן ביום 13.2.2008. בבקשה לפניי, שהוגשה ביום 9.3.2008, טוען המבקש כי הגיש ביום 17.2.2008 בקשה לתיקון פרוטוקול הדיון בבית המשפט המחוזי. לדבריו, בבקשה לתיקון פרוטוקול נתבקשה גם ארכה להגשת בקשת רשות ערעור, אולם טרם התקבלה בה החלטה. בקשת המבקש היא להאריך את המועד להגשת הליך ל-30 יום לאחר שתתקבל החלטה בדבר תיקון פרוטוקול. המשיב מתנגד לבקשה.

3.

תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעת כי הארכת מועד או זמן שנקבעו בחיקוק, מותנית בקיומם של טעמים מיוחדים שיירשמו. טעמים מיוחדים כאמור נבחנים בכל מקרה לפי נסיבותיו, על פי מכלול של שיקולים. בין אלה ניתן למנות את השאלה האם הבקשה הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת ההליך, את משך האיחור, קיומו של "הליך תלוי ועומד", מהות ההליך, הסיבה בגינה חל עיכוב בהגשת ההליך, הסתמכות בעל הדין שכנגד וכן סיכוייו הלכאוריים של ההליך הערעורי לגביו מתבקשת הארכת מועד. במקרה שלפניי, טענת המבקש כי הגיש בקשה לתיקון פרוטוקול אינה מבססת, כשלעצמה, טעם מיוחד להארכת מועד, מה עוד שהטענה הועלתה בצורה כללית, ללא הסבר כלשהו מדוע עניין הפרוטוקול מצדיק עיכוב בהגשת ההליך. לכך יש להוסיף כי על פניו נראה כי סיכויי ההליך הינם קלושים, וזאת בלשון המעטה. מדובר בהליך ערעורי בגלגול שלישי, אשר אינו מעלה שאלה מהותית החורגת מעניינם של הצדדים הישירים לסכסוך. יחד עם זאת, הבקשה להארכת מועד הוגשה בתוך המועד החוקי להגשת הליך. במצב דברים זה, אני מאפשרת למבקש להגיש בקשה לרשות ערעור תוך 5 ימים מעת המצאת החלטה זו. המבקש ישא בשכר טרחת עורך דין של המשיב בגין בקשה זו בסך 1,500 ₪.