בש"א 2297/14 ד"ר לואי טוויל נ. שרת הבריאות

1.

בפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 10.2.2014 בו התקבל באופן חלקי ערעור שהגיש המבקש על החלטת השופט בדימוס סטרשנוב להתלות את רישיונו של המבקש לעסוק ברפואת שיניים למשך ארבעה חודשים וכן להטיל עליו אמצעי משמעת של נזיפה. בפסק הדין נקבע כי התליית הרישיון תהא לתקופה של שלושה חודשים במצטבר (במקום ארבעה חודשים).

בבקשה צוין כי פסק הדין הומצא למבקש ביום 16.2.2014, ומכאן כי המועד להגשתו בקשת רשות הערעור חלף ביום 18.3.2014, והבקשה, אשר הוגשה ביום 27.3.2014, הוגשה תשעה ימים לאחר חלוף המועד להגשת ההליך.

בבקשה נטען כי העיכוב בהגשת ההליך נגרם בשל מצוקה כספית של המבקש אשר בעטיה לא עלה בידו לשכור עורך דין לייצוגו "עד לימים אלה ממש", ובנסיבות העניין התבקשה מתן ארכה עד ליום 22.4.2014.

המשיבה מתנגדת לבקשה.

2.

לאחר שעיינתי בחומר שבפניי הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

האיחור בהגשת ההליך אינו קצר - הבקשה הוגשה תשעה ימים לאחר חלוף המועד ובגדרה התבקשה ארכה לא מבוטלת נוספת עד ליום 22.4.2014. המבקש לא ביסס בבקשתו טעם המצדיק מתן ארכה כאמור. זאת שכן טענתו לפיה העיכוב בהגשת ההליך נבע ממצוקה כספית לא הוכחה כדבעי ולא נתמכה באסמכתאות הולמות. כל שצורף בעניין זה הוא החלטת רשמת ההוצאה לפועל בה הוכרז המבקש כחייב מוגבל באמצעים, אך מדובר בהחלטה מלפני כשנה (3.3.2013) ולא הוצג כל מידע עדכני לעניין מצבו הכספי של המבקש. לא למותר להדגיש בהקשר זה כי המשיבה ציינה שהמבקש היה מיוצג בהליכים שהתנהלו בעניינו עד עתה וכי הוא ממשיך לעסוק גם כעת ברפואת שיניים, ובנוסף כי המבקש לא הבהיר מתי וכיצד עלה בידו לגייס עתה סכום למימון ייצוגו.

כמו כן, המבקש לא התייחס בבקשתו לשאלה מדוע לא הוגשה על ידו בקשה למתן ארכה טרם חלוף המועד להגשת ההליך וטרם התגבש אינטרס ההסתמכות של המשיבה על פסק הדין, עד להתבהרות בעניין ייצוגו (ולא צוין על ידו כי לא ידע כמה ימים נתונים לו להגשת ההליך וכיוצ"ב).

לבסוף יצוין כי בשים לב לכך שההליך שהגשתו מתבקשת הינו במהות הדברים הליך ב"גלגול שלישי" ולגדר ההתערבות בהחלטות כגון דא (ראו והשוו רע"א 2604/13 פלוני נ' שר הבריאות , פסקה ח' (23.6.2013)) הרי שעל פני הדברים גם סיכויי ההליך, כשלעצמם, אינם מצדיקים להיעתר לבקשה.

נוכח משקלם המצטבר של הנימוקים המפורטים לעיל, והגם שנתתי דעתי להשלכות פסק הדין על המבקש, הבקשה נדחית. לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.