בש"א 2348/05 איריס אסלן ע'י חזי אציל נ. מדינת ישראל

1.לפני בקשה לעיון חוזר בהחלטת כב' הרשם ע' שחם מיום 21.4.05 בה נדחתה בקשת המבקשת להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף.

2.כב' הרשם שחם דחה הבקשה להאריך המועד בקובעו כי לא הובררה טענת המבקשת לפיה בא-כוחה לא העביר את פסק הדין נשוא ההליך למיופה כוחה, "מסיבות טכניות" כהגדרתה. עוד נקבע, כטעם לדחיית הבקשה, כי המבקשת השתהתה 9 ימים וכן כי סיכויי ההליך אינם טובים. מכאן שנדחתה הבקשה.

3.ביום 1.12.05 פנה מר חזי אציל, מיופה כוחה של המבקשת, בבקשה לעיין מחדש בפסק הדין. לטענתו, לא נשלח לו פסק הדין עד לעת הזו ולכן לא הוגשה הבקשה לדיון נוסף במועדה. כסימוכין לטענתו זו ציין מר אציל כי מכתב שנתקבל ממזכירות בית-משפט זה הכיר בכך כי בשל תקלה לא נשלח אליו פסק הדין וגם לא הופיע באתר האינטרנט. אשר על כן, נתבקשה שוב הארכת המועד. המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, פסק הדין הומצא לבא-כוח המבקשת דאז במועד, ודי בכך. סיכויי ההליך אינם טובים וגם בעת הזו המבקשת אינה מסבירה מדוע לא הועבר אליה פסק הדין מידי בא-כוחה. אין באי המצאת פסק הדין לידי מיופה הכוח מר אציל, משום עילה להארכת המועד כפי המבוקש.

4.לאחר עיון בחומר שלפני ובטענות הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל. אכן, אין חולק כי הבקשה המקורית הוגשה באיחור וכי המבקשת לא נימקה מדוע לא הועבר אליה פסק הדין המקורי על-ידי בא-כוחה. עם זאת, המדובר במבקשת שאינה מיוצגת בהליך זה וגם לפני הוגשו הבקשות בידי מיופה כוח שאינה עורך-דין. במצב דברים זה, שוכנעתי כי בעת הגשת הבקשה המקורית אכן לא ידעה המבקשת אודות פסק הדין עצמו לא קיבלה אותו לידיה. תשובת מזכירות בית-משפט זה לעניין אי משלוח פסק הדין מחזקת מסקנה זו. המדובר אפוא בשינוי נסיבות למן החלטת כב' הרשם ע' שחם, שיש בה כדי לאפשר שינוי בהחלטה. אשר לסיכויי ההליך, נראה כי בעניין זה יש פנים לכאן ולכאן, והגם שספק אם נקבעה הלכה חדשה, הרי שאין המדובר במקרה פשוט ויעידו חילוקי הדעות העקרוניים בין דעת הרוב ודעת המיעוט.

5.בשקלול כלל נסיבות העניין, נראה אפוא – לא בלי היסוס - כי יש טעם בהארכת המועד כפי המבוקש. התוצאה היא, אפוא, כי הבקשה לעיון מחדש מתקבלת והמועד מוארך כמבוקש. אין צו להוצאות.