בש"א 2362/04 אירית שוסטרמן נ. בנק לאומי לישראל בע"מ

המערערת הגישה בקשת רשות ערעור, ובמסגרתה עתרה למתן פטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון. כבוד הרשם עודד שחם קבע כי "מן הבקשה עולה כי המבקשת פוטרה לאחרונה מעבודתה, וכי עד לפיטוריה השתכרה כ- 4,500 ש"ח לחודש. ברם, אין המבקשת, המיוצגת בידי עורך דין, מניחה תשתית מלאה בדבר מצבה הכלכלי, ובכלל זה אינה מצרפת לבקשתה דפי חשבון בנק, שישפכו אור על יכולתה הכלכלית. לא הוסבר כיצד מממנת המבקשת את ייצוגה המשפטי". כבוד הרשם סבר כי בנסיבות אלה אין מקום לקבל את הצעת המערערת לכך שתערוב להוצאות המשיב בדרך של הטלת עיקול נוסף על דירתה. הודגש, כי ההחלטה ניתנת בלא שנתבקשה תגובת המערערת לתגובת המשיב, שכן – כך נפסק – אין בכך צורך בנסיבות המקרה. כבוד הרשם העמיד את הערבון על סכום של 15,000 ש"ח.

כנגד החלטה זו משיגה המערערת. היא מציינת, כי דפי חשבון הבנק צורפו לתגובת המערערת לתגובת המשיב לבקשת הפטור, ואלה מעידים כי מצבה הכלכלי של המערערת אינו שפיר. לעניין ייצוגה המשפטי, מבקשת המערערת להבהיר כי הייצוג ממומן באמצעות הלוואה שנטלה מאמה. המערערת מסכמת בכך שאין ביכולתה לגייס את סכום הערבון שנקבע.

עיינתי בהודעת הערעור, בתגובת המשיבה 1 ובתשובת המערערת לתגובה. בעל דין המבקש לקבל פטור מאגרה ומערבון, נדרש לפרוש את מלוא המידע הרלבנטי בבקשת הפטור, ואם אינו עושה כן – אין לו אלא להלין על עצמו. ברגיל, אין מקום לאפשר "מקצה שיפורים", במסגרתו ממלא מבקש הפטור את שהחסיר בבקשת הפטור עצמה – במיוחד כך מקום בו המבקש מיוצג על-ידי עורך-דין. עם זאת, סבור אני כי ניתן להפחית קמעא את סכום הערבון שהמערערת חוייבה בו – לפנים משורת הדין – ולהעמידו על סך של 10,000 ש"ח.

במובן זה מתקבל הערעור. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.