בש"א 2389/19 BNP Paribas SA נ. רות אגם

1.

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 24.3.2019 בת"א 22726-07-17.

2.

ואלה בקצרה העובדות הצריכות לעניין – המשיבות 3-1 הגישו תביעה נגד המבקש המתבררת בבית המשפט המחוזי. המבקש הגיש שתי בקשות למחיקת התביעה על הסף. הראשונה, בטענה כי ישראל אינה הפורום הנאות לדיון בהליך (להלן: הבקשה הראשונה ); והשנייה, בטענה למעשה בית דין בהתחשב בפסק דין שניתן בין הצדדים בבית משפט בסינגפור (להלן: הבקשה השנייה ).

3.

דיון בבקשה הראשונה, בו נשמעו מצהירים מטעם הצדדים, נערך ביום 10.2.2019, והצדדים אמורים להגיש את סיכומיהם עד לחודש יולי 2019.

4.

בהחלטה מיום 24.3.2019, בגינה הוגשה הבקשה שבכותרת, דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה השנייה.

5.

המבקש, אשר אינו משלים עם החלטתו של בית המשפט המחוזי בבקשה השנייה, מעוניין להגיש עליה בקשת רשות ערעור, ועותר להארכת המועד להגשת בקשת רשות הערעור עד למתן החלטה בבקשה הראשונה לסילוק על הסף. לטענתו, יש בהארכת המועד להביא לייעול ההליך.

6.

המשיבות מתנגדות לבקשה. לטענתן, הארכת המועד תגרום לעיכוב מיותר של בירור התובענה בבית המשפט המחוזי, תוך שבינתיים נגרמים להן נזקים שונים כתוצאה מנקיטה של הליכי מימוש על-ידי הבנק לנכסים השייכים למשיבות. עוד נטען כי הבקשה הראשונה והבקשה השנייה מעלות שאלות שונות ונפרדות באופן שאינו מצדיק את איחוד ההליך הערעורי בנוגע אליהן. בנוסף המשיבות מעלות טענות שונות באשר לסיכויי ההליך שבגינו מתבקשת הארכת מועד.

7.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה לה ובשאר החומרים שהונחו לפניי ראיתי להיעתר לבקשה.

8.

אין חולק כי הבקשה שבכותרת הוגשה בתוך המועד להגשת בקשת רשות הערעור, כך שלא נוצרה אצל המשיבות ציפייה לסופיות הדיון. בנוסף, סבורני כי מתן הארכת המועד עשויה לקדם אינטרסים של יעילות דיונית ושל חיסכון בזמן שיפוטי ובמשאבי הצדדים. זאת מאחר שהיעתרות של בית המשפט המחוזי לבקשה הראשונה תייתר את הצורך בהגשת בקשת רשות ערעור על ההחלטה בבקשה השנייה. כמו כן, במקרה בו בית המשפט המחוזי יחליט לדחות את הבקשה הראשונה, הגשת בקשות רשות ערעור במאוחד על שתי ההחלטות (ככל שהמבקש יחליט להגיש בקשת רשות ערעור גם על ההחלטה בבקשה הראשונה) ודיון בהן על-ידי אותו מותב בבית משפט זה, עשויים להביא לחיסכון בזמן שיפוטי בהתחשב בבסיס העובדתי המסוים המשותף לשתי הבקשות (וזאת מבלי להביע דעה לגופו של עניין באשר ליחס בין הבקשות).

9.

אציין כי לא מצאתי לקבל את טענות המשיבות לפיהן מתן הארכת המועד יגרום לעיכוב בבירור התובענה בבית המשפט המחוזי, בנסיבות שבהן בירור התובענה ממילא צפוי להמשיך רק לאחר מתן החלטתו של בית המשפט המחוזי בבקשה הראשונה (ככל שבקשה זו תידחה).

10.

אשר על כן, אני מורה על מתן הארכת מועד להגשת הליך ערעורי על החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 24.3.2019 וזאת עד 30 ימים לאחר שתינתן החלטתו של בית המשפט המחוזי בבקשה לסילוק על הסף מיום 17.9.2017.

11.

המשיבות יישאו בהוצאות המבקש בגין בקשה זו בסך של 1,000 ש"ח.