פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
248/10
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. מדינת ישראל
2. צבא הגנה לישראל
עתירה לגילוי ראיה חסויה לפי סעיף 44 לפקודת הראיות
תאריך הישיבה:
י"ב בשבט התש"ע
(27.1.10)
בשם המבקש:
עו"ד סעיד דקה
בשם המשיבים:
עו"ד נעמי זמרת
החלטה
1.
לבית המשפט המחוזי הוגשה תביעה נגד המשיבים בעקבות קריסתו בפיצוץ של מבנה בן חמש קומות בשכם, במהלך מבצע "חומת מגן". בתצהיר עליו חתום מפקד הכוח אשר ביצע את הפיצוץ נטען, כי מדובר בבנין שהוגדר כ"אסטרטגי ביותר", אשר היווה איום לכל הסובב על ידי השולט בו, ועל כן הוא נתפס על ידי הצבא, לפרק זמן קצר ותכליתי, עד אשר הושלמה המשימה באזור הנשלט ממנו. באשר לפיצוץ המבנה נטען, כי התקבל מידע מודיעיני ספציפי, ולפיו ארגוני הטרור היו מודעים לצורך של הצבא לעשות שימוש במבנה, ועל כן הקדימו ומלכדו אותו באמצעות מטענים שהניחו בתוכו. לעניין זה הוסיף המצהיר, כי העובדה שלא נמצאו דיירים במבנה באותו יום, היוותה אינדיקציה נוספת לכך שהבניין ממולכד. בעקבות כך הוכנה תכנית חבלה ( שהעתק ממנה הגיע לידי העותרים ), ובשלב זה הוחלט שלא לשלוח חיילים לסרוק את המבנה מחשש כי המחבלים יפוצצו אותו כאשר החיילים בתוכו.
2.
במהלך הדיון בפני בית המשפט המחוזי העבירו העותרים שאלון למשיבים, ובו נדרשו לפרט את הדרך בה פוצץ המבנה על ידי הצבא; כמה חיילים נכנסו למבנה; אם בעת כניסתם של החיילים למבנה הבחינו בדבר חשוד בתוכו; מתי לראשונה נתקבל המידע כי המבנה ממולכד; מהי כמות חומרי הנפץ ששמו במבנה לצורך פיצוצו, והמקומות במבנה בהם הונח חומר הנפץ.
המשיבים נמנעו מלהשיב על אותן שאלות בטענה כי הן חוסות בצלה של תעודת חיסיון עליה חתם שר הביטחון ביום 22.12.09. בעתירה שבפני מבקשים העותרים להורות על גילוי הראיות חסויות מכוח סעיף 44 לפקודת הראיות.
3.
כאמור, תכנית החבלה לפיצוץ המבנה נמסרה לידי העותרים, ועל כן ידועה להם "הדרך בה פוצץ המבנה". בתצהירו של מפקד הכוח מצויות תשובות לשאלות נוספות שהציגו העותרים, לאמור, חיילים לא נכנסו למבנה מחשש שהוא ממולכד, וממילא לא יכלו להבחין אם קיים דבר חשוד בתוכו , זולת אותה טענה בתצהיר לפיה המבנה היה ריק מדייריו.
נוכח האמור, מכל שאלות העותרים נותרה אחת המחייבת מענה - מתי לראשונה נתקבל המידע כי המבנה ממולכד. דא עקא, מתשובותיה של באת-כוח המשיבים עולה, כי אין בידיה נתונים להצביע על מקור המידע, ועל כן ככל ששאלת מועד קבלתו של המידע עדיין נחוצה, יוכל בא-כוח העותרים להציגה בפני מפקד הכוח אשר עתיד להעיד בפני בית המשפט המחוזי בימים הקרובים. ככל שהתשובה שתינתן לא תניח את דעתם של העותרים, ואם שאלת המועד תהיה עדיין אקטואלית, יוכלו העותרים לשוב ולבקש סעד מבית משפט זה.
בכפוף לאמור, העתירה נמחקת.
ניתנה היום, י"ב בשבט התש"ע (27.1.10).
ש ו פ ט