בש"א 2534/07 מדינת ישראל- משרד הבטחון נ. המועצה האזורית הגליל העליון

בפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת מקום הדיון בתובענה שהוגשה על ידי המשיבה נגד המבקשת ביום 12.12.06 בנוגע לתשלומי ארנונה, שהמשיבה (להלן: המועצה האזורית ) טוענת כי על המבקשת (להלן: המדינה ) לשאת בהם, מבית המשפט המחוזי בבאר-שבע לבית המשפט המחוזי בנצרת.

במסגרת התובענה שהעברת מקום הדיון בה נתבקשה טוענת המועצה האזורית, בין היתר, כי על המדינה לשלם לה את הפרשי הארנונה הנובעים מתוספות שטחים בבסיסי צה"ל השונים המוחזקים על ידה. אין מחלוקת בין הצדדים כי בהיותה של המדינה המשיבה בתובענה נתונה לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע סמכות מקומית לדון בתובענה. עם זאת טוענת המדינה, כי יש להעביר את מקום הדיון בתובענה לבית המשפט המחוזי בנצרת משום שזיקותיה המהותיות של התובענה הן למחוז הצפון. המדינה מציינת בהקשר זה כי בסיסי צה"ל שבגינם הוגשה התובענה מצויים בתחום שיפוטה של המועצה האזורית בצפון הארץ, וכי העדים שיידרשו לעניין מטעמה הם ממחוז הצפון. כן טוענת המדינה כי אם יידרשו בדיקות שונות או ביקורים במקום, הרי בית המשפט המחוזי בנצרת הוא בית המשפט שנמצא באזור השיפוט של המקרקעין. המועצה האזורית מתנגדת להעברת מקום הדיון. לטענתה, התובענה נשוא הבקשה דנן הינה בעיקרה תובענה הנוגעת להפרת התחייבותה החוזית של המדינה כלפי המועצה האזורית להעברת דיווחים אודות תוספות השטחים בנכסיה. כן טוענת המועצה האזורית כי ההסכם נשוא התובענה נחתם בתל-אביב, כי העדים מטעם המדינה הינם עובדי משרד הביטחון שמשרדיהם מצויים בקריה בתל-אביב, וכי משרדי באי-כוחה נמצאים ברחובות, ועל כן זיקותיה של התובענה ומאזן הנוחות אינם נוטים דווקא לקיום הדיון בתובענה בפני בית המשפט המחוזי בנצרת. טענה נוספת של המועצה האזורית היא כי המדינה השתהתה בהגשת הבקשה דנן, שהוגשה למעלה משלושה חודשים לאחר הגשת התובענה.

דין הבקשה להעברת מקום דיון להתקבל. לתובענה שהוגשה על ידי המועצה האזורית אין זיקה ממשית כלשהי לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע. התובענה, אף אם היא מבוססת על עילה חוזית, כפי שטוענת המועצה האזורית, מתייחסת מבחינה מהותית לטענותיה של המועצה האזורית באשר לארנונה שעל המדינה לשאת בה על נכסים המצויים בתחום שיפוטה של המועצה ובאזור השיפוט של בית המשפט המחוזי בנצרת. בנוסף, לפחות חלק מן העדים הצפויים להעיד במסגרת ההליך הם מאזור הצפון. בנסיבות אלה אף אם מבחינת מאזן הנוחות שבין הצדדים, ישנן זיקות מסוימות גם לעיר תל-אביב, הרי המועצה האזורית לא הצליחה להצביע על זיקה ממשית כלשהי של ההליך לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, מלבד מקום משרדם של באי-כוחה, ששוכן ברחובות. בפסיקתנו נקבע בעבר כי בית המשפט ייטה להעביר את הדיון בתובענה, כאשר זו הוגשה לבית משפט שמוסמך מבחינה פורמאלית לדון בה, אך אין זיקה מוחשית בין העניין נשוא התובענה לבין תחום סמכותו של בית המשפט (ראו למשל, בש"א 1703/04 מדינת ישראל נ' מינהל מקרקעי נ' גאולת הכרך בע"מ

(לא פורסם)). יצוין עוד, כי בקשה דומה במהותה לבקשה להעברת מקום דיון שבפניי, שעסקה אף היא בהעברת מקום הדיון בתובענה שהוגשה על ידי רשות מקומית נגד המדינה בנוגע לחיובי ארנונה, נדונה על ידי לפני חודשים מספר; על אף שוני מסוים שקיים בנסיבות העובדתיות של שתי הפרשות איני סבורה כי יש מקום להבחין בין התוצאות בכל אחד משני המקרים (ראו, בש"א 10403/06 מדינת ישראל – משרד הביטחון נ' המועצה המקומית ראש פינה (לא פורסם)). בשולי הדברים אוסיף כי נוכח העובדה שהמדינה קיבלה העתק של התובענה נשוא הבקשה שבפניי רק ביום 21.2.07, אין לראותה כמי שהשתהתה בהגשת הבקשה דנן.

אשר על כן הבקשה מתקבלת. הדיון בה"פ 8097/06 (מחוזי – באר-שבע) יעבור מבית המשפט המחוזי בבאר-שבע לבית המשפט המחוזי בנצרת.