בש"א 2586-24 בש"א 2586-24

1.לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת הדיון בת"ק 30956-10-23 מבית משפט לתביעות קטנות בטבריה לבית משפט לתביעות קטנות בירושלים.

2.עניינו של ההליך מושא הבקשה בתביעה קטנה שהגישה המבקשת נגד המשיב על רקע טענות לליקויים ולחסרים בוילה ששכרה במושב חזון, לצורך חופשה משפחתית. התביעה הוגשה במקורה לבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים, והועברה לבית המשפט לתביעות קטנות בטבריה מטעמי סמכות מקומית. בבקשה שלפניי, עותרת המבקשת להשבת הדיון לבית המשפט בירושלים, בשל קושי בניידות ממנו היא סובלת, כפי שעולה לדבריה מאסמכתה רפואית שצירפה לבקשה.

3.בתגובתו מיום 10.4.2024 הודיע המשיב כי הוא מתנגד לבקשה. לשיטתו, יש לדחות את הבקשה מטעמי סמכות מקומית, בשים לב לכך שהאירוע מושא התביעה אירע במושב חזון, בו הוא מתגורר. כן נטען כי התביעה נעדרת זיקה לבית משפט השלום בירושלים, למעט נוחותה של המבקשת. המשיב הוסיף כי אין במסמכים שצורפו לבקשה כדי ללמד על קושי להתנייד בכלי רכב, וכי ביכולתה להתנייד באותו אופן בו התניידה למושב חזון באירוע מושא ההליך.

4.לאחר עיון, דין הבקשה להידחות.

כידוע, המבחן להעברת הדיון מכוח סעיף 78 לחוק בתי המשפט הוא מבחן מאזן הנוחות של הצדדים להליך. כדי להצדיק העברת הדיון מבית משפט אחד למשנהו, על מבקש ההעברה מוטל הנטל להראות כי מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת העברת מקום הדיון (בש"א 8032/23 נח נ' זקס, פסקה 4 (27.12.2023)). בענייננו, ומבלי להמעיט בחומרת קשייה של המבקשת, נראה כי יש ביכולתה של המבקשת להתנייד בכלי רכב, כפי שהתניידה בעבר בהגיעה לחופשה במושב חזון. לפיכך, ובשים לב לסדרי הדין הנהוגים בתביעות קטנות המסתיימים ככלל בדיון אחד, לא מצאתי כי מאזן הנוחות מטה את הכף להעברת הדיון.

5.הבקשה נדחית, אפוא.