בש"א 2606/02 בן אלי ואח' נ. הועדה המחוזית לתכנוןן ובניה

לפני בקשה להעברת מקום דיון על פי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד1984-.

1.בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מתנהלת התדיינות משפטית הנוגעת לתוכנית מפורטת מס' 2518 (מתחם "ויצמן-ברקוביץ"; להלן: התוכנית). על פי תוכנית זו צפוי להיות מוקם "מגדל הטאואר" על שטח הסמוך מאוד למתחם בתי המשפט ברח' ויצמן בתל-אביב. בעת"מ 1117/00 עתרו דיירים המתגוררים בסמיכות למתחם כנגד התוכנית, בטענה כי זו תגרום להם לפגיעות ולמטרדים רבים. כן נטען כי התוכנית תפגע בתלמידי בית ספר המצוי במקום. בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו הורה (ביום 25.12.2000) על מיצוי הדיון המינהלי בטענות העותרים בפני המועצה הארצית לתכנון ולבנייה. ועדת המשנה לעררים (להלן - הוועדה) הפועלת תחת המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, קיבלה החלטה בעניינם של העותרים ביום 17.6.2002. על החלטה זו הגישו העותרים את עת"מ 1353/01 בה הם מעלים טענות רבות כנגד הדיון בוועדה. בהן טענות לדיון בהרכב חסר, ולפגמים שונים בהליך גיבוש ההחלטה. לעת"מ 1353/01 צורף עותר ציבורי (עו"ד א' יערי) המייצג את "ציבור המתדיינים". עותר זה ממקד את טענותיו בפגיעה שפוגעת התוכנית בבתי המשפט הסמוכים למתחם. כך, טוען העותר כי התוכנית תפגע ביכולת להרחיב את מערך בתי המשפט באזור באופן ראוי, ותקשה על ההתדיינות בהם. כמו כן הגיש העותר הציבורי את עת"מ 1348/01 בה העלה טענות כנגד החלטת הוועדה, ובהן טענות לעניין המצאות חלק מחבריה בניגוד עניינים וכיו"ב.

2.ביום 10.3.2002 פנה השופט ע' פוגלמן הדן בעת"מ 1353/01 לנשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (הנשיא א' גורן). השופט פוגלמן העלה את האפשרות שניהול ההליך בבית המשפט המחוזי בתל-אביב עלול לעורר "מראית עין של ניגוד עניינים בו מצוי בית המשפט, שדן בנושא שיש לו השלכה ישירה על תנאי עבודתו". לפיכך, פנה הנשיא גורן לבית משפט זה בבקשה כי יעשה שימוש בסעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד1984- וההתדיינות בעת"מ 1353/01 תועבר לבית משפט אחר. לנוכח זאת, התבקשה תגובת המתדיינים לבקשה.

3.העותרים בעת"מ 1353/01 מתנגדים לבקשה. לטענתם אין כל סיבה להעביר את הדיון בעתירתם מבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, זאת משום שאין להם כל חשש שבית המשפט ינהל את ההליך מתוך משוא פנים. מצביעים העותרים על חששם כי המשיבים ינצלו את העיכוב שיחול בדיון לשם קביעת עובדות בשטח במימוש התוכנית החלה על המקום. העותר הציבורי תומך בהעברת מקום הדיון, זאת בשל "עדינות, כובד, וחשיבות הנושא". כמו כן, מבקש העותר הציבורי להעביר את הדיון בעת"מ 1348/01 גם כן לבית משפט מחוזי אחר, ולתקן את כותרת הליך זה בהתאם. המשיבים להליכים מותירים את נושא העברת מקום הדיון לשיקולו של בית משפט זה.

4.לאחר שבחנתי את מכלול טענות הצדדים בבקשה, הגעתי לכלל מסקנה כי אין מנוס מלהעביר את הדיון בהליך מבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. לפנינו מקרה מיוחד. מדובר בהליך הנוגע לשטח הגובל במערך בתי המשפט בתל-אביב-יפו בו גם מצוי בית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי נדרש להחליט אודות תוכנית המשליכה באופן ישיר וברור על שאלת הרחבתו הפוטנציאלית, ותנאי העבודה בו. בפרשה אחרת קבעתי:

"אין עוררים כי שופט אינו רשאי לדון בעניינו הוא או בעניינו של קרובו...אין גם מי שיחלוק על הקביעה, כי אין מקום לכך שעניינו האישי של שופט יידון בערכאה בה הוא מכהן...מן הראוי הוא, כי רציונלים אלה יחולו גם שעה שבית משפט מתבקש לדון בעניינו של קרובו (מדרגה ראשונה) של שופט המכהן בו. נקל להבין, כי הסיטואציה בה נדון עניינו של קרוב כאמור בבית משפט בו מכהן השופט תקשה על השופט היושב בדין, תקשה על השופט שהוא קרובו של המתדיין ואפשר שתקשה גם על בעלי הדין עצמם. יתרה מזו, היא עלולה לפגום בתדמיתה ובמעמדה של המערכת השיפוטית. אכן, במקרה שבפנינו, אין הצדדים מתנגדים להמשך קיומו של הדיון בבית המשפט...יתרה מזו: צדדים אלה אף טוענים, כי העברת הדיון תקשה עליהם ותגרום להם הוצאות וטרחה שלא לצורך. אולם, הסכמת הצדדים (וכך גם אי הנוחות שתיגרם להם) אינה יכולה לרפא את הבעייתיות שמצמיחה הסיטואציה" (בש"א 6732/99 שמעוני נ' שמעוני (לא פורסם; להלן - פרשת שמעוני )).

דברים אלה יפים, בשינויים המחויבים, למקרה שלפנינו. העותר הציבורי בעת"מ 1353/01 מעלה טענות הנוגעות במישרין לעניינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. אמנם הוא מייצג את "ציבור המתדיינים" בבית המשפט, אך טענותיו נוגעות לצרכיו של בית המשפט עצמו כמו גם לצרכיו של ציבור המתדיינים בו. במצב דברים זה השארת הנושא להכרעת בית המשפט המחוזי עצמו עלולה לפגום בתדמיתה ובמעמדה של המערכת השיפוטית. אשר לעניינם של שאר העותרים בעת"מ 1353/01 הגעתי לכלל מסקנה כי גם לגביהם יש להעביר את ההתדיינות לבית משפט מחוזי אחר. ראשית, קיים שיקול היעילות הדיונית התומך בהשארת ההתדיינות בעתירה בפני ערכאה שיפוטית אחת, על מנת למנוע קביעות עובדתיות שונות לגבי אותו נושא (ראו בש"א 2691/01 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' בצלאל ואח' (לא פורסם)). בנוסף, גם בעניינם של עותרים אלה, הכרעת בית המשפט המחוזי תשליך, גם אם בעקיפין, על סוגיות הנוגעות לו במישרין. אין בעובדה כי הצדדים מסכימים להמשך ההתדיינות בפני בית המשפט כדי לרפא את הבעייתיות שמצמיחה הסיטואציה (פרשת שמעוני ).

5.אשר לעת"מ 1348/01 שהגיש העותר הציבורי, הרי שגם דין עתירה זו להיות מועברת מבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. עתירה זו, שהוגשה על-ידי העותר הציבורי, עניינה דומה במהותו לעת"מ 1353/01, והשיקולים התומכים בהעברת עת"מ 1353/01 יפים גם לעתירה זו. מהחומר שהוגש לפני עולה כי בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופט נ' ישעיה) עיכב את ניהול ההליך עד להחלטה בבקשה זו, ועמד על הדמיון הקיים בין שתי העתירות המצדיק טיפול זהה בהן (ראו בהחלטתו מיום 16.4.2002).

6.העותר הציבורי ביקש כי אורה על תשלום הוצאות לטובתו בגין הטיפול בהליכים שהוא מנהל, אך אין להידרש לבקשה זו במסגרת הליך של העברת מקום דיון ועל כן היא נדחית.

7.לאור כל אלה, אני מורה כי הדיון בעת"מ (תל-אביב-יפו) 1353/01 בן אלי ואח' נ' הועדה המחוזית לתכנון ולבניה ואח' , והדיון בעת"מ (תל-אביב-יפו) 1348/01 יערי נ' המועצה הארצית לתכנון ולבנייה ואח' יועבר לבית המשפט המחוזי בבאר שבע ויידון בו.